מדי שנה מצליחים בבית אבי חי לחדש ולהפתיע עם פסטיבל "שלום כיתה א'". הפסטיבל, שהתקיים בשבוע שעבר, הוכתר שוב כהצלחה מרגשת, עם עשרות ילדים ובני משפחותיהם שנהנו מחגיגה אחת גדולה של התחלה חדשה בכיתה א'. מטרת הפסטיבל להפיג את המתח מהבלתי ידוע בכיתה א', ולציין את טקס המעבר של הילדים לעולם הלמידה והתרבות. הפסטיבל כלל יריד ענק בחצר עם דוכנים מקסימים – ביניהם: איפור אותיות, ציור על עוגיות בצורת אותיות, כתיבת אגדה אישית לכל ילד, בלונים והפתעות, ואפילו קפסולת זמן שאליה נכנסו משאלות של ילדים והורים ויישארו שם עד לפתיחתה בעוד שנה. כמו כן, התקיימו סדנאות מרתקות הכוללות שעות סיפור על ידי סופרים, שיעורי ליצנות מקצועיים, סדנת תנועה לשחרור הגוף וסדנאות להכנת ציוד מעוצב ויצירתי לבית הספר.
יטבת וייל, המנהלת האומנותית ויוזמת האירוע סיפרה כיצד הגיעה להבנה שיש צורך בפסטיבל מסוג זה: "כשהבן הבכור שלי עלה לכיתה א' הסתכלתי מסביב וראיתי שאף אחד לא מדבר על ההתרגשות הזאת ואף אחד לא מתייחס לזה כאל טקס מעבר. כל הדיבור היה מאוד צרכני, בעיקר על כך שצריך לקנות ילקוטים והמון ציוד לכבוד הכניסה לכיתה א'. הרגשתי שצריך להפוך את זה לחגיגה, לטקס מעבר משותף ומרגש מאוד. הפכנו את זה באמת למסיבה מאוד גדולה בבית אבי חי ויצרנו את הפסטיבל "שלום כיתה א'", שהוא בעצם שלושה ימים של חגיגה שהוא התרגשות גדולה של ההורים ושל הילדים".
בנוסף, היא מספרת על הדוכנים השונים והמחשבה שעומדת מאחוריהם: "בפסטיבל אנחנו בעצם יוצאים למסע בין האותיות, ברגעים האלה לפני שהאותיות מקבלות משמעות ועדיין נראות כמו צורות קצת מופשטות, ואנחנו חוגגים את זה. יש לנו כאן דוכן של אותיות דבש – עוגיות מתוקות בצורת אותיות שהילדים מקשטים. יש פינה שבה ההורים מראיינים את הילדים, השיחה נשמרת על דף והם מגלגלים אותו ביחד ומכניסים לתוך קפסולה שהם יפתחו בסוף השנה. בנוסף – יש מופעים של תנועה ונגנים ומפגשים עם סופרים – ג'קי לוי התארח כאן, רוביק רוזנטל היה איתנו אתמול ומחר תגיע רינת עופר. כל הפעילויות הללו מסייעות לחגוג את המעבר הזה והכניסה לעולם התרבות והשפה לפני שעולם הידע נפרש לפניהם. בסוף האירועים אנחנו מחלקים פוסטר של אותיות שיצרנו במיוחד בשביל הפסטיבל כדי לחגוג את המעבר והכניסה לכיתה א'".
מלבד הפנינג הדוכנים, התקיימו גם שלל סדנאות מהנות ומקוריות כמו הכנת ציוד לבית הספר – במסגרתו הילדים תפרו קלמרים ורקמו עליהם, הכינו כריכות למחברות וקישטו עפרונות. כמו כן, התקיימו סדנאות עם סופרים וסדנה מצחיקה במיוחדשנועדה להפיג את המתח והחשש מפני השיעורים בבית הספר, סדנת ליצנות: "אחד הדברים שהכי משמחים את הילדים הוא שאנחנו עושים להם שיעור עם ליצנים. אנחנו מדמים שיעור ראשון בבית הספר, רק שבמקום מורים מעבירים אותו ליצנים. זה עוזר גם להורים שמלאים בהתרגשות וחשש ומשהו אצלם מתרכך".
סדנת ליצנים (צילום: ארנון בוסאני)
הסופר ג'קי לוי, אשר כתב את הספר "אותיות מתוקות", מספר על המפגש אותו העביר לילדים ובו הקריא את ספרו: "אני לא כל כך רגיל לקהל של ילדים וזה היה פלא בפני עצמו. זה קהל הרבה יותר אינטליגנטי וחד, לקח אותי למקומות אחרים והיה כיף. אפשר להתייחס לתחילת הלימודים כאל באסה או להפוך את זה לחגיגה, הפנינג מהסוג הזה תומך באפשרות השנייה".
לדעתו, למרות תוכניות הטלוויזיה, הילדים עדיין נהנים מספרים: "ברגע שההורה הופך לילדים את חווית הקריאה למשהו מגניב, והכל בא כחלק מהפנינג וחגיגה אין סיבה שהם לא יתעניינו. אני לא מיתמם, אני יודע שהתחרות היא קשה ומבחינת גרביטציה, כוח הכבידה לוקח אותם אל המסכים, שם לא צריך להתרכז. אבל העומק של הקריאה הוא כזה שברגע שעוזרים לילד עם התיווך, הוא יהיה שם".
פסטיבל שלום כיתה א' (צילום: סיגל קליין)
יטבת מסכמת את האירוע ומכתירה אותו כהצלחה: "יצרנו כאן דבר מדהים. הגיע לפסטיבל קהל ירושלמי, לא ירושלמי, חילוני וחרדי. המקום פתוח לכולם ואני חושבת שהצלחנו לייצר כאן איזושהי חוויה מיוחדת, ובכלל – זה מה שאנחנו מנסים לעשות בבית אבי חי, לציין את החגים והמועדים שלנו בצורה קצת אחרת שמעניקה מקום לתרבות ולערכים שלנו, בדרך של חגיגה וכיף וזה מרגש אותנו שמגיעים מכל הארץ. אנחנו מופתעים ושמחים מזה מאוד".
