מיכל פישמן-רואה

תודה לדורה, לפורטנייט, לאקסל, למשפחה ובעיקר לכרטיס האשראי שלא שבק חיים. קבלו את רשימת התודות המלאה

השבוע השתתפה מיכל פישמן-רואה, מנהלת קבוצת "אמהות ירושלמיות (והסביבה)" ובעלת הטור הקבוע – "אמא ירושלמית", בוועידת החינוך של "כל העיר", במסגרת פאנל שנערך בנושא מעורבות הורים. אל האירוע היא הגיעה עם כל המשפחה ושרדה כדי לספר

הגיע הזמן בחופש שבו צריך להתחיל להתיישר, לוודא שהכל מוכן לשנת הלימודים ולצד זאת למצות כל דקה מהחופשה שנותרה

הטור מוקדש לחברות קבוצת האמהות המובילה בפייסבוק – "אמהות ירושלמיות (והסביבה)"

מים – מצרך סופר חשוב בעונת הקיץ, אבל לעתים הסכנות בסביבת מים הן גדולות

להיות הורים זה לא בהכרח ללדת ילדים. זה לגדל אותם, לחנך אותם, לדאוג להם, להאכיל אותם, להלביש אותם ובעיקר, להיות שם. עבורם. בשורה התחתונה – לכולם מגיעה משפחה

מיכל, שעדיין בחופשת לידה, הצליחה השבוע למרוח לעצמה לק. ההתרגשות בשיאה

טיפים מועילים שיעזרו לכולנו לצלוח בכיף ובחיוך את החופש הגדול

זה קורה ויש עוד הרבה זמן עד שהוא ייגמר – החופש הגדול. לנשום עמוק ולצלול לתוך הטוב הזה

התארגנויות, מתנות, מסיבות – בגנים, בכיתות, בחוגים, בתנועות; בגדים – מכובסים, מגוהצים, מדוגמים; כיבוד – חד פעמי, שתhיה, עוגיות, שימורים, רק לא להיתקע עם פלטת הפירות או הירקות. רגע, עוד התארגנות אחרונה ודי, חיוך גדול, וזהו נגמר. עכשיו רק החופש הגדול

הפרסומים האחרונים על המתרחש בתוך המסגרות לפעוטות הציף מחדש אצל מיכל פישמן-רואה את המקרה האישי שלה: בנה בן ה-4 הפך לשק חבטות מצד חברו לגן, ולדבריה עם השתקה של הצוות. עכשיו היא מחדשת את המאבק שהחלה לפני שנתיים וקוראת לעשות טיפול שורש רציני ושינוי במערך גני הילדים ברחבי הארץ

רגע לפני שעולים על המתקנים, קחו כמה דקות לשוחח עם הילדים

זהו, אווירת סוף שנה כבר כאן, ואיתה סחרחרה אחת גדולה שלנו, ההורים, שכוללת אובדן שעות לאירגוני מסיבות, חיפוש מתנות והשתתפות בטקסי סיכום ופרידות

איך שאנחנו מתיישבים הם "רק רוצים ביס" ו"רק לטעום", גם אם אכלו לפני שנייה ארוחת גורמה

גברים, אל תברחו. גם לכם יש מה לקרוא פה. למרות שנדמה לכם שלא

החג האחרון בכוננות החולצות הלבנות הגיע. נותר רק להצטייד בזר ובטנא, ולהתפנות להתרגש מחג מתן תורה ועוגת גבינה טובה

מספיק עם הצורך הזה של אנשים להעיר, לחנך, ולדעת הכל, במיוחד גם מה שממש לא עניינם

לא נעלמתי, רק ילדתי לפני שלושה שבועות, אבל נראה שהקטנה עדיין מחוברת אלי פיזית – מוצאת את עצמי הולכת עם הרכש החדש לכל מקום: לאכול, לשתות, לישון ואפילו לפיפי. רשמים ראשונים מחופשת הלידה