בשנת 1860 סייע פין ליהודים ברכישת אדמות מוצא, על ידי פיקציה משפטית שאפשרה עקיפת החוק. בספרו "עתות סופה" מספר פין כי עיניו מלאו דמעות אושר, כאשר היה חוזה בפועלים העבריים וסליהם וכלי עבודתם על כתפיהם והם שרים בעברית "פועלים אנו בשדה אברהם אבינו".
פין העסיק בקונסוליה שלו גם מתורגמנים יהודים לעברית, ליידיש וללדינו ושמח מאד בתחייתה של הלשון העברית . הוא ורעייתו ידעו לקרוא עברית ויכלו גם להבין דיבור עברי. לאחר שעזבו את הארץ - וגם לאחר שפין נפטר בשנת 1872, המשיכה הגב' פין לתמוך ב"כרם אברהם" – עד שמכרה אותו לידיים יהודיות. לרגלי חוות פין החלו להיבנות החל מ-1920 בתי שכונת כרם אברהם. השכונה הקטנה בעלת בתים קטנים וצפופים, נבנתה בין מטעי החווה ובוסתניה, ורק בית פין נשאר בשלמותו. כרם אברהם התחברה ב-1941 עם שכונת גאולה, והן מהוות למעשה שכונה אחת. הרחובות של כרם אברהם נקראים על שם "נביאי תרי עשר".
הפינה ההיסטורית: הקונסול הבריטי שאהב יהודים ותרם לחיזוק היישוב העברי בארץ ישראל
ג'יימס פין הבריטי הוא אחד מבכירי הדיפלומטים ששירתו בירושלים. במשך 17 שנים הוא שימש כקונסול בעיר בלטה אהבתו ליהודים ותרומתו לחיזוק היישוב העברי בארץ ישראל היתה משמעותית. זהו סיפורו
