דעה | כוונה נכונה, יישום הרבה פחות – על דוח סיכום העונה של קטמון

בשבוע שעבר פורסם באתר הספורט 'ONE' הדוח שהכין והפיק הוועד המנהל של הפועל קטמון לסיכום העונה שעברה של הקבוצה. עונה, שהסתיימה כזכור, בכישלון צורב.

ראשית, יש לברך את הוועד המנהל על ההשקעה בדוח המקיף והמסודר שהכינו, מה שמרבית הנהלות הקבוצות בליגה הלאומית ואפילו בליגת העל לא מסוגלות להוציא. בדוח עצמו רואיינו מספר רב של שחקנים ואנשי צוות, כשהמסקנות שעולות ממנו מעניינות ומחכימות.

• הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

•  תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

על פי הפרסום באתר הספורט 'ONE', מהדוח ניתן ללמוד שבעונה שעברה היו בקטמון, וזאת בניגוד לעמדה הרווחת, מספר בעיות אקוטיות שהשפיעו באופן ישיר על היכולות: חוסר משמעת, בעיות חברתיות ואימונים ברמה לא מספקת.

יותר מכל בלטה התלונה לחוסר יד קשה והיעדר הסמכותיות, כמעט כמיהה לדמות שהיתה צריכה להנהיג ולהשליט סדר בתקופות קשות ולא היתה כזאת. בסיכומו של הדוח הובהר, שלמרות המסקנות הקשות, המנהל המקצועי שי אהרון ימשיך להוביל את הקבוצה גם בעונה הבאה.

דעתי, כמעט מיותר לציין, כבר ידועה ונכתבה כאן לא אחת. אבל מסתבר שזו דעה שמשקפת לא מעט מאוהדי קטמון שקראו במהלך החודשים האחרונים כבל עם ורשתות חברתיות לפיטוריו של אהרון.

הדוח, כאמור, הוא ברור, מפורט, ומסוכם היטב, אבל המסקנה הסופית אינה תואמת את הפירוט שמופיע בו. הרי מי שאחראי על כל הנושאים הכושלים שסוקרו בדוח, הוא אחד ויחיד – שי אהרון.

ומה אני מבין מזה? המסקנה שלי היא שמישהו כנראה היה חייב לכתוב את הדוח למען השקיפות והנראות שהן נר לרגלי המועדון. היה חייב לכתוב את הדוח כדי להראות לאוהדים שדברים נעשים ונלמדים. יחד עם זאת, מהשורה התחתונה עולה כי יש חשש אמיתי ללכת עם ממצאי הדוח עד הסוף.

אני לא מוצא שום הסבר הגיוני לכך שאחרי דוח, שמדבר בפירוש על כשלים שונים ורבים, האיש שאחראי על הכשלים נשאר במערכת. בדוח נכתב מפורשות שהעונה החולפת מוגדרת על ידי הוועד המנהל כ"כישלון מקצועי נקודתי". כנראה שהמילה 'נקודתי' באה כדי לבלום את הזעזוע מצמד המילים 'כישלון מקצועי', וכשנתווספה המילה 'נקודתי', אהרון כבר זכה לקבל את כיפת הברזל שלו מחברי הוועד.

והשורה התחתונה? צל"ש על הפקת הדוח, צל"ג על חוסר הסנכרון בין חומרת הכשלים למסקנה.

ניר גרוסמן (צילום: פרטי)

בינתיים, ולאור העובדה שפתיחת העונה מתקרבת, אולי כדאי שבוועד המנהל של קטמון יפיקו דוח נוסף שיבחן את הוצאות הכספים וחלוקת העוגה התקציבית. דוח שיבחן את חלוקת המשאבים בין הקבוצה הבוגרת, הפנים של כל מועדון, לבין מחלקת הנוער והנערות והמיזמים החברתיים, שהם החזות של הפועל קטמון.

במרבית קבוצות הליגה הלאומית, החלוקה של התקציב היא בין 35 ל-50 אחוז לתקציב שחקנים והשאר למשכורות צוות והנהלה ולמפעלים הקהילתיים. בקטמון של השנה ספציפית נראה, שתקציב השחקנים אינו עובר את סך ה-25 אחוז מכלל התקציב. אם קטמון ישכילו לשנות את חלוקת העוגה התקציבית ואפילו במעט, הדבר יוכל בהחלט לעזור להם לשחרר כסף שהוא נחוץ על מנת לחזק את הסגל, שעד כה נראה בינוני למדי ובטוח לא יספיק לקרוא תיגר לעלייה לליגת העל.

מילה אחרונה לעמיתי הוותיק, חיים ברעם. כיוון שמדובר בטור דעה, הרי שאני פשוט כותב את דעתי ולפי התגובות שאני מקבל, דעתי זו משקפת, את דעתם של אוהדי קטמון רבים.

פלורליזם מחשבתי, זה טוב לכולנו.