דעה | חיילים אלמונים – אוהדי קטמון שוב יתקשו לזהות את שחקני הקבוצה

בעונה הקרובה שוב יתקשו אוהדי הפועל קטמון ירושלים לזהות את השחקנים שיתרוצצו על הכר הדשא, ואת אהבתנו ואהדתנו הם יקבלו בזכות החולצות האדומות-שחורות והסמל של הפועל קטמון שאותם הם ילבשו. אין לנו אלא לקוות שלפחות חלק מהשחקנים החדשים יעמדו בציפיות – הן של הצוות והן של האוהדים, שחלקם מצפים גם לחיבור לערכים ולזהות של המועדון.

מבחינה מקצועית, קשה יהיה למצוא תחליף לבלם יוגב לרמן ולמגן הימני דניאל בוסי, שעזיבתם לא פשוטה לי בכלל. בקרוב נציג גם כאן את השחקנים החדשים על מעלותיהם וחסרונותיהם. קשה גם להיפרד מהקשר הוותיק קובי מויאל. מויאל, כך היה נראה, עשה כמיטב יכולתו בחולצה האדומה, אבל המגמה של הצוות המקצועי של קטמון, להצעיר ולרענן את הסגל, מקובלת עליי.

•  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

•  תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

באשר לערן לוי, הופעתו בקטמון היתה אפיזודה נחמדה. מצד אחד, אני אוהב שחקנים טכניים כמוהו, אך מהצד השני אני סבור שהאנוכיות והזעף התמידי היו בעוכריו. באופן אישי אמשיך לעקוב אחרי המשך הקריירה שלו. לוי הוא תמיד תופעה מעניינת.

רבים מקווים לעונת הפריצה של החלוץ הניגרי הצעיר והמוכשר, ויליאם אגאדה. את התופעה הזו של צעיר מבטיח אבל לא תמיד מקיים אנחנו מכירים בעירנו מזה שנים רבות. לאגאדה יש נתונים בלתי רגילים וכישרון עצום, והוא זקוק לעזרה של המאמן ושל הקשרים בקבוצה. לבדו הוא לא יצליח לכבוש ולפרוץ. על המאמן זיו אריה לגבש שיטת משחק שתבליט את יתרונותיו, ועל הקשרים של קטמון יהיה להזין את אגאדה בכדורים טובים ולעזור לו לייצר הזדמנויות.

ואם כבר קשרים – השבוע ראיתי באחת מתוכניות הנוסטלגיה של ערוץ הספורט מסירה מופלאה של דיין מעל לכל ההגנה. עמיתי רונן שוייג ניצל אותה במיומנות רבה וכבש בצורה נהדרת. הפועל ניצחה באותו המשחק 1:2 את מכבי חיפה.

האם קטמון תזכה לקשר ברמתו של מישל דיין? קשה לדעת. בכל מקרה אפשר וצריך לקוות לטוב.

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

חומדים את כבשת הרש

בינתיים, בזמן שהרכש של הפועל קטמון אלמוני ולא מוכר, הקבוצות הגדולות של ליגת העל חוטאות בגזל כבשת הרש של בני יהודה. כל מי שיכול היה שלח את ידו בביזה. המאמן הכי טוב בארץ כיום, יוסי אבוקסיס נשאר עם הרכב המִשנה וכל מי שאוהב באמת כדורגל מחזיק לו אצבעות.

רוב מוחלט מקרב הפרשנים רואה בתופעה הזאת חלק מהרכושנות ששולטת בעולם, ואיש אינו מעלה בדעתו את האפשרות למתוח ביקורת קשה על "המשקיעים". ההשלמה עם סדר העולם החמסני של הרכושנות החזירית היא אוניברסלית. צריך להיות דון קיחוטה אמיתי כדי לתקוף את ריכוז כל הכישרונות בכדורגל בכמה קבוצות שהתעשרו.

ניתן לפעול לטובת קבוצות כמו בני יהודה ואחרות, באמצעות תקנון שיאסור על תשלום משכורות גבוהות לשחקנים. אלא שהאידאולוגיה הקפיטליסטית חלחלה לתוככי התודעה של רובנו. לא תהיה תמיכה ציבורית גדולה בתקנות המגבילות את המשכורות ואת דמי ההעברה. אם זה היה תלוי בי, הייתי מגביל את המשכורות וגם מפנה יותר כספי ציבור לליגות הנמוכות כדי להשיג קצת איזון ופחות פערים שפוגעים בחוש הצדק של כל אדם הגון.

כידוע, גם בית"ר משתתפת בחגיגה הזאת. הצהובים-שחורים הביאו מבני יהודה את המגן שי קונסטנטין, אבל כמו שכבר ציינתי למעלה – הדברים אמורים לגבי כל הקבוצות הגדולות – מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ומכבי חיפה.