דעה | שי אהרון הוא נכס ושמו חרות בלב מרבית האדומים בעיר

די מבדר לקרוא מאמרים קטנים וגדולים של שונאים ותיקים של אגודת הפועל קטמון ירושלים ולתהות על מקור דמעות התנין שהם שופכים עד לזרא. המוקד העיקרי למשמיצים הוא שחקן העבר רב הזכויות שי אהרון. הם אינם מגלים את הסיבה האמיתית להתפרצויות הזעם שלהם נגד אהרון. לא ההחלטות שלו הטובות והפחות טובות מעוררות את זעמם, אלא החלטתו של אהרון לפני מספר שנים לעבור לקטמון, לזנוח את קבוצתו של יוסי סאסי ולמצוא את מקומו בלב הציבור האדום.

קיימת ביקורת כלפי אהרון בשל אמת המידה החלודה של "ההצלחות". אם קטמון היתה משיגה עוד כמה נקודות ליגה מקומה בליגת העל היה מובטח, ואז היו מוצאים כל המסיתים סיבה אחרת לשפוך את מרתם עליו.

• הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

• תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

למען האמת, כל קבוצות הצמרת כשלו לקראת סוף העונה, גם קטמון, אבל בעונה החולפת היתה הליגה הלאומית פתטית במיוחד וייתכן שהחמצת העלייה לליגת העל איננה אסון כזה גדול. אין בדעתנו לאפשר לשונאי קטמון להפוך את שי לשעיר לעזאזל. הוא חרות עמוק בלבם של רוב האוהדים האדומים בעיר. למי שמשתמש בליאור זדה כדי לנגח את אהרון אין לנו אלא לומר שזדה עוד יחזור לקטמון במהלך השנים הקרובות.

בית"ר: בצלו של שביט
ההכפשות של ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט לא כוונו במיוחד כלפי אוהדי בית"ר, אפילו לא ליושבי היציע המזרחי. אבל הן היו מגונות ומכלילות, וליבו אש מיותרת ומכוערת.

מותר לגנות את הגזענים מקרב אוהדי בית"ר, אבל לא את כלל הציבור הבית"רי העצום. שביט שיחק לידיהם של מצביעי הליכוד, כפי שדודו טופז המנוח עשה לפניו. מסתבר שהטיפשות והרוע חוברים יחדיו לעתים די תכופות. כולנו בעיר מכירים הרבה מצביעי ליכוד שאינם תואמים את ההכללה הגורפת של שביט. נדמה לי שהוא תרם לגיבושם החברתי של האוהדים גם מהסוג הגרוע ביותר, ויש כאלה. כדאי לבית"רים בעיר להפנים שגם מהצד האדום קיימת סלידה מהכללות גזעניות כאלה.

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

נורדיה: אין בסיס חברתי?
קשה לאמוד את גודלו של ציבור אוהדי בית"ר נורדיה בעיר. ברור שהיוזמים הם אנשים נאורים שיש להם סנטימנטים לבית"ר הישנה, שאולי לא היתה קיימת מעולם. הדור של בני גילי בליכוד, רובי ריבלין, בני בגין, דן מרידור ואפילו אהוד אולמרט, כבר נעלם מהיציעים. ילדיהם פוקדים את משחקי נורדיה אבל כמות האוהדים הפעילים היא זעומה.

הרעיון בבסיס הקמת האגודה הוא מתוחכם וראוי, אבל קהל היעד איננו גדול דיו. אני מקווה שנורדיה לא תתפרק, כי עצם קיומה הוא נכס לחיי התרבות והספורט בעיר.

הפועל ירושלים: דגל אדום
אין לצפות מהפועל ירושלים (ליגה ב' צפון) להניף דגל לבן של כניעה. האוהדים למודי הסבל חייבים להניף את דגלם האדום ולחפש בצלו את הדרך הנכונה. יש לגלות כלפיי אוהדי הפועל סבלנות וסובלנות ואף להציע עזרה אם הם ייאותו לקבל אותה.