דעה | בסימן פרידה – קטמון בדרך למהפכה ולעונה רזה

עונת הרחצה אמנם כבר נפתחה, השרבים מכים בנו בזה אחר זה, אבל הקיץ טרם הוכרז רשמית. אוהדי הכדורגל בארץ עוקבים מקרוב אחר משחקי הנבחרת; שותים בצמא כל ידיעה שמתפרסמת וקשורה בגורלו ההולך ומסתבך של הכוכב הברזילאי ניימאר; אבל כאן בארץ, עונת 2019/20 עדיין רחוקה מלהיפתח וכשמדובר בהפועל קטמון, היא אפילו רחוקה מאוד מלהיפתח ואחרי שהחלו לעכל שם שהמיליונים שהוציאו הספונסרים נזרקו בעצם לפח, מתחילה קטמון להתפרק מנכסיה.

עדן דהן בדרך לקרית שמונה, אמיר בן שמעון כבר חתם שם. ערן לוי, קובי מויאל, עדן שרם, ירדן אבוחצירה, מיקו ממן וברק לוי, שחקנים שעלותם גבוהה יותר מסך התקציב של ראשון לציון בעונה שעברה ישוחררו, דניאל בוסי חוזר מהשאלה לקבוצתו מכבי פתח תקוה, שחקנים ששמם עולה כאופציה לחוזה המשך, כמו תמיר עדי ויוגב לרמן יתבקשו לקצץ משכרם, אבל מה הכי חשוב? יש מחנה אימון בפולין, כן שוב בפולין ולמה? כי שי אהרון החליט.

איש לא חושב על שינוי כלשהו? במיוחד לאור 'ההצלחות' הגדולות של השנים האחרונות שבאו אחרי מחנות אימונים חוזרים ונשנים בפולין? הרצל אמר להרים ידיים אז כולם מרימים ידיים לפי הקצב? שי אהרון ואין בלתו? לצערה הגדול של קטמון התשובה הגורפת היא 'כן'.

למעשה, כך נראה, שי אהרון ניצח, את כולם והוא שוב השורד האחרון. רק הוא הצליח לשרוד (שוב) את רעידת האדמה, שכבר החלה לעבור על הקבוצה ולמרבית האוהדים ממש לא ברור מדוע ולמה אהרון לא עזב. הקיץ הזה די ברור לכולם, שכשאומרים 'קבוצת אוהדים', מתכוונים יותר למועדון חברים, שבו חברים שניים. המנכ"ל, אורי שרצקי וה'גב' שלו, הלא הוא המנהל המקצועי, שי אהרון, שניהם בלתי ניתנים להזזה, בלי שום קשר לתוצאות ולהישגים.

ניר גרוסמן (צילום: פרטי)

יחד עם זאת, העונה הקרובה לא הולכת להיות טיול עבור אהרון, נהפוך הוא. אמנם, בעוד שבועיים הקבוצה תפתח את אימוניה, אבל בהמשך למכירת הנכסים, תמונת המצב הכללית, רחוקה מלעודד, הגם שמדובר בתקופה של פגרה. אם בחודש יוני בשנה שעברה יוסי ליפקין הגיע ממיאמי לארץ במיוחד כדי לעקוב מקרוב אחר ההכנות המקצועיות, קיים התייעצויות והזיז דברים, השנה ליפקין נמצא בחופשה משפחתית בספארי בקניה. בני סיוון, כך מספרים בקטמון, החליט לעת עתה, לקחת פסק זמן מהקבוצה.

בשורה רעה מאוד עבור אוהדי הקבוצה, בטח ובטח עבור אהרון.

קטמון זה כבר ברור, לא תכוון העונה לעלייה, אלא אם כן יחליטו יוסי ליפקין ובני סיוון 'להשתגע' ולשחרר כספים, מה שכרגע לא נראה שיקרה. עד ששני אלה יחליטו איך וכמה כסף ייתנו העונה לטובת תקציב השחקנים, שכרגע ירד ועומד על שני מיליון, הקבוצה תחתים רק שחקנים זולים. במקביל לכל אלה, ייאלץ אהרון להתמודד עוד לפני פתיחת העונה גם במישור הדקלרטיבי. איך מצהירים לפתע פתאום שהעונה הבאה הולכת להיות פיננסית? ואם התרחש זעזוע מאולץ שכזה, מדוע בעצם מחוללו, שי אהרון, נשאר בתפקידו? האם הצהרה שכזאת תפגע בנערים שישחקו לפנינו? ומה הצהרה שכזאת תעשה לצעירים כמו ויליאם אגאדה ומי שעשוי להחליף את ברק לוי בין הקורות-אדבאיו אדליי? מה כל זה יעשה לאווקה אשטה, לגוני נאור, לאדיס צ'קול, לעומר אגבדיש ולעמרי רגב? מחפשים תשובות? הן נמצאות אצל של מי שעונד את שרשרת החסינות, שי אהרון.