דעה | תעתועי קטמון – הדבר הכי יציב העונה בקטמון היה חוסר היציבות

"אחרי בלותי היתה לי עדנה" אמרה שרה (שרי) אמנו. גם את אוהדי הפועל קטמון ירושלים תקפה ביום שישי שעבר תחושה דומה. הם חגגו בנימוס את הניצחון היפה על הפועל רמת גן, אבל בו בזמן הם כבר ידעו היטב והפנימו שכבר מאוחר מדי.

חלום העלייה לליגת העל נגוז למען האמת כבר שבוע קודם לכן, ואולי אף יותר. הסיכוי שנותר ערב המשחק מול הפועל רמת גן היה קלוש והסיבות לאופטימיות לא היו רבות.

את סיפור העונה בליגה הלאומית אפשר לסכם למעשה בשתי מילים – חוסר יציבות. גם מבחינת הפועל קטמון הסיפור הוא אותו סיפור – למעשה, הפועל קטמון לא הצליחה לנצל את חוסר יציבותן של מתחרותיה בצמרת הליגה הלאומית, כיוון שהיתה בלתי יציבה בעצמה. זהו, כאמור, סיפור העונה על רגל אחת.

אני מתאר לעצמי שבעונה הבאה בקושי נכיר את סגל הקבוצה. יתחוללו המון שינויים ויהיה גם מאמן חדש. למרות זאת, ניתן להמשיך ולהאמין שהבסיס היציב שנבנה בקטמון בשנים האחרונות ימשיך ללוות את הקבוצה. הקהל הרב שהגיע למשחק נגד הפועל רמת גן, שהיה למען האמת לפרוטוקול בלבד, מוכיח שהקבוצה בנתה בסיס חברתי יציב שאיננו תלוי בתוצאות. זה כמובן משמח מאוד ומעיד על חוזקתו של המועדון.

חבל שהמשבר שפקד במהלך העונה את כל קבוצות הצמרת בליגה הלאומית לא פסח על קטמון. עכשיו יתחיל הכול מחדש וברור שלא יהיה משעמם. בעוד שנה-שנתיים יהיו יותר שחקני נוער בהרכב הראשון של הקבוצה, וזו לכשעצמה סיבה מצוינת לחכות לבעיטת הפתיחה בקוצר רוח.

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

המשחק הגדול מכולם

משחק חצי הגמר של ליגת האלופות בין אייאקס אמסטרדם ההולנדית לבין טוטנהאם הלונדונית היה כמעט מושלם, ובוודאי שהוא נמנה על טובי המשחקים שראיתי אי פעם. הבחנתי בתערובת מעניינת: הטקטיקה היתה פשוטה, כמו בשנות ה-60 הראשונות ושתי הקבוצות היו לגמרי התקפיות. שחקני ההגנה בעיקר תמכו בקשרים ובשחקני החוד, והתוצאה היתה מרהיבה. לדעתי אייאקס היתה יותר טובה מטוטנהאם, בעיקר במחצית הראשונה, וראו ממנה ניצוצות של טוטאל פוטבול נהדר. במחצית השנייה תקפה טוטנהאם כמעט מחוסר ברירה, ושחקניה היו חזקים פיזית ומהירים מאוד.

אחרי המשחק האדיר בליברפול יממה קודם לכן, שבמהלכו הודחה ברצלונה מליגת האלופות, היו שציפו שהמשחק באמסטרדם יהיה אנטי קליימקס. למעשה, המשחק באמסטרדם היה יותר מבריק.

טוטנהאם לא עלתה על אייקס בשום היבט במשחק, אבל כמו במונדיאל 2018 גורם הכוח הפיזי היה מכריע. על לוקאס מורה כבר שמנו עין במשחקי הליגה האחרונים באנגליה, אבל הפעם הוא הכריע את המשחק המתוח, הבקיע שלושה שערים בלתי נשכחים וחרת את שמו בתולדות המועדון הצפון-לונדוני. מורה הוא לא רק מהיר אלא גם טכני מאוד עם בעיטה נהדרת לשער גם מחוץ לרחבה. אני משוכנע שעוד נשמע עליו בעתיד.

אם כוכבי אייקס לא יעזבו במכירה כללית בסוף העונה האלופה ההולנדית תישאר בצמרת הכדורגל האירופי. אחרת נהיה עדים להמשך שלטונן של הקבוצות הגדולות והעשירות, וחבל.