מצבה של הפועל קטמון, שהפסידה בראשון בערב לסקציה נס ציונה, מזכיר לי שורה משיר של שלישיית הגשש החיוור: 'הימים חולפים, שנה גוועת, ורק המנגינה היא שקובעת', ואת המנגינה הזו, מלחין כבר חמש שנים ברציפות, המאסטרו שי אהרון.
יוסי מזרחי שנמצא על הקווים 10 משחקים, לא יכול היה להציל הרבה מהריקבון שפשה בכל מערכי הקבוצה, פה ושם הוא תפקד כמו אותו ילד הולנדי שניסה עם הזרת שלו לסתום את הפרצה בסכר. במשך חמש שנים כאמור, משמש שי אהרון, כמנהל המקצועי של קטמון. בארבע שנות לאומית מתוכן, סיימה קטמון בפלייאוף העליון, אבל עם פלייאוף עליון בלאומית, עדיין לא הולכים למכולת. היום ניתן לומר ששתי העונות האחרונות ובמיוחד זו הנוכחית, הינן בלא ספק כי(שי)לון חרוץ, אחד המהדהדים שהיו אי פעם בליגה הלאומית.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
גם אם קטמון תעלה בסופו של דבר ליגה, וזה עדיין אפשרי, יש צורך בהפקת לקחים ענקית ולא רק בגין השנתיים המאוד בעייתיות הללו. נתחיל בזה שלקטמון אין בסיס משלה וכמה זה עצוב במיוחד כשהקבוצה אוטוטו חוגגת בר מצווה. עד היום, לאדומים אין שלד שחקנים מוכח, תוצרת בית ואני לא מדבר על הראל שלום או על אדיס צ'קול או על אווקה אשטה, אני מתכוון למישל דיין כזה, יאיר אסייג, אייל אברהמי, חגי קול, לא הרחקתי לכת עד בן רימוז' או צבי סינגל, בסיס שבחלקו כבר אמור היה לפרוש ולחנוך דור שחקנים חדש תחתיו.
במקום אותו בייס חשוב, קופצת קטמון, בראשות מנהלה המקצועי כל פעם על עגלה אחרת. הרוב תוצרת בית"ר. פעם זה שי חדד, אחר כך אבירם ברוכיאן והשנה זה קובי מויאל וערן לוי. ברוכיאן, לוי ומויאל, עלו לקטמון אפילו יותר מתקציב השחקנים של נס ציונה השנה. בעוד שי אהרון בחר להביא לקטמון שמות מפוצצים כמו ערן לוי וקובי מויאל, ובכך הגדיל את תקציב השחקנים של הפועל קטמון משמעותית, נס ציונה נשענה על שחקנים רעבים ובעלי פוטנציאל כמו, ושימו לב לשמות המאוד מוכרים לאוהדי קטמון, נאור סבג כובש שער הניצחון על קטמון ורז שטיין, שניים ממצטייני הסקציה העונה, שאחראים ישירות על מיקומה בראשות הטבלה, שיכלו להוות בייס חזק של קטמון. עוד משחקים שם שני אקסים נוספים של קטמון, אופיר חמו והשוער עמית שמש, אגב, את שלושת הראשונים ניפה שי אהרון בגלל חוסר התאמה מקצועית, איך הוא לא ראה מה שעופר טסלפפה כן ראה?
אחד מאוהדי הפועל קטמון אמר לי השבוע, 'החוכמה היא לא להביא את מויאל וערן לוי בכסף הגדול, אלא לשמור שחקנים כמו נאור סבג ורז שטיין, בכסף קטן יחסית'. אותו אוהד צודק, אבל אהרון מבין טוב יותר.
כל כך מבין, שעם עדן שרם אחריו חיזר בלהט, הוא נפל פעמיים. גם החתמה שהסתברה כגרועה וגם חוסר יכולת בניסיון לשחרר אותו בינואר. כך שקטמון גם קיבלה מלכות וגם גורשה מהעיר.
אהרון הימר על הכסף של בני סיוון, יוסי ליפקין, ג'ואל גרינברג ולארי טננבאום, ובחר לצאת למערכה, בעונה הכי 'נוחה' לעלייה, עם ויליאם אגאדה, ילד בן 19, שכבש אומנם שמונה שערים בליגה, אבל אף אחד מהם לא במשחקי הפלייאוף, ולמעשה קרס במאני טיים.
וזה עוד לפני שדיברנו בכלל על הזרים שנחתו בקטמון תחת ידו של אהרון. אתם זוכרים אותם? כנראה שלא, וזה אומר הכל.
יוסי בן דוד
קמצנים לא עולים ליגה שי אהרון קמצן על צעירים רעבים להצלחה ..ולארג' על שחקנים עייפים ושבעים עם שמות עבר נוצצים חלש מאוד ועתיק מאוד בתור מנהל מקצועי !!
מנצור אברהם
עד המחסור ה-15 בערך קטמון היתה קבוצה מעל הליגה. הפחדנות והטראומה הביאו לפיטורי זאדה שכלל לא היה הבעיה. במקום מויאל ערן לוי ומזרחי הייתם מביאים מאמן מנטלי ונותנים לצעירים הרעבים והמוכשרים לשחק
אדום
אכן כשלון של שי א רון כבר שנה רביעית. הגיע הזמן למעשהו רציני שיודע כדורגל ולא רק לדבר