דעה | אל תירא הפועל: קטמון חזרה מהפגרה מהוססת, והפחד של המאמן לא תורם

באופן דומה למדי לשנה שעברה, גם בעונה הנוכחית הפועל קטמון לא חזרה טוב מפגרת חודש נובמבר, ולאחר שלושה משחקים – זיו אריה ושחקניו עדיין ללא ניצחון (הפסד אחד ושתי תוצאות תיקו), ועוד יותר מדאיג – קטמון כבשה שער בודד במשחקים הללו.

בשונה מהשנה שעברה שהלחץ על שחקני הפועל קטמון היה גדול יותר, השנה יש לשחקנים הרבה פחות מעמסה על הכתפיים, שכן אף אחד לא באמת ייפול מהרגליים אם הקבוצה לא תתמודד בצמרת. היי, היא אפילו לא שמה לה את זה כמטרה מרכזית.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

המשחק בנצרת עילית (מצטער, נוף הגליל עדיין לא תפס) היה יכול להחזיר את הפועל קטמון חזרה לעניינים במאבק העלייה הסמוי, גם אם זה רק לכאורה ולא באמת יש מטרה אמיתית. ב-20 הדקות האחרונות נצרת עלית שיחקה עם עשרה שחקנים ומזיו אריה היה מצופה להכניס את רוי מליקה, החלוץ היחיד שהיה לו על הספסל, בסמוך להרחקה ולא רק בדקה ה-84, ולו רק כדי לסמן לשחקנים שעל כר הדשא שהוא רוצה ניצחון. בהיעדר הבהרה כזו מצד המאמן, גם השחקנים חשים פחות "לחוצים" על הניצחון, והבינוניות שמאפיינת את הקבוצה מאז חזרתה מהפגרה נמשכה משחק שלישי ברציפות.

כפי שזה נראה כרגע, הסיכויים להדביק את עירוני ראשל"צ במקום השני לא גבוהים, בעיקר בגלל הגישה של זיו אריה, שנראה שחשוב לו בעיקר לא לספוג מאשר לכבוש, למרות שיש לו כשרון לא מבוטל בחלק ההתקפי. הסיטואציה הנוכחית של קטמון היתה אמורה לספק לה בטחון רב יותר ותעוזה. לגרום לקבוצה להיות מעין נס ציונה של העונה שעברה, שבלי הרבה ציפיות הצליחה לשמור על יציבות עד להבטחת הכרטיס לליגת העל.

ועדיין – למרות התוצאות האחרונות, אני שוב וקורא לשי אהרון ולזיו אריה לא לעשות מהפכות או רכישות מרחיקות לכת. עליהם לשמור על הקיים ולחפש את הפתרונות בתוך הקבוצה הצעירה והכשרונית, בעיקר כי אני מאמין בתהליכים ארוכי טווח ולא בהחתמות שחקנים יקרים כדי לספק את היצר הרגעי.

נועם שרפלר (צילום: פרטי)

ואם כבר פתרונות – אני תוהה מה קרה לחלוץ המוכשר עומר אגבדיש, שמשחק לאחרונה יותר בקבוצת הנוער מאשר בקבוצה הבוגרת? במשחק מול נצרת עלית, לזיו אריה לא היה חילוף התקפי מלבד מליקה, כשאגבדיש משחק רק בקבוצת הנוער ולא רק דקת בקבוצה הבוגרת מאז חודש אוגוסט האחרון וחבל, כי מדובר בעוד כשרון תוצרת מחלקת הנוער, בעונה שבה הציפיות בירידה ואפשר להריץ שחקנים צעירים כדי שבשנה-שנתיים הבאות הבסיס של שחקני הבית בתוספת חיזוקים מתאימים יובילו את הפועל קטמון לליגת העל.

ואם כבר ליגת העל – ביום ראשון תפגוש קטמון את הפועל ת"א במסגרת גביע המדינה. אם לשפוט לפי היכולת של שתי הקבוצות, צפוי משחק פתוח לגמרי, וגם כאן אני אייעץ לזיו אריה – אל תהסס לדרוש מהשחקנים לצאת קדימה ולהעז, אל תפחד לעלות במערך התקפי. הפועל ת"א היא שבר כלי, ויש פה הזדמנות נהדרת להפועל קטמון לתפוס קצת כותרות על גבה של האדומה המרוסקת מתל אביב.

מאז ומתמיד חשבתי שצמרת הליגה הלאומית ותחתית ליגת העל הן ברמה דומה, אני באמת ובתמים חושב שאין פערים יוצאי דופן ומדובר בעיקר בשמות היותר יוקרתיים שיש בסגל של הפועל ת"א מול צעירי קטמון, שיכולים לקבל את 15 דקות התהילה שלהם ולעלות לשלב הבא, שם אולי נקבל איזה משחק אטרקטיבי – נניח דרבי.