אפשר כבר להגיד שזה הפך לדבר של קבע – הפועל קטמון פתחה שוב את העונה בצורה נהדרת, ורגע לפני היציאה לפגרת שזרוע המגרשים של חודש נובמבר היא נמצאת חזק במאבקי העלייה לליגת העל. ראשי המועדון והאוהדים אולי מפנטזים, אבל גם הם זוכרים היטב את החזרה מהפגרה בשנה שעברה, חזרה שריסקה את הקבוצה.
אבל בניגוד לשנים האחרונות ולשנה שעברה בפרט, התחושה הפעם היא אחרת. אולי זה בגלל שהתקציב של קטמון השנה נמוך משמעותית, שהמטרות שהוצבו היו הגיוניות יותר וככל הנראה שהעובדה שיש פחות לחץ משפיעה על המערכת כולה – מהמנהל המקצועי, דרך המאמן ועד השחקנים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
קטמון של המחזורים האחרונים נראית משוחררת ושמחה. זה כנראה קשור לבנייה של הקבוצה, שנעשתה מחדש ומאפס עם התבססות על צעירים ועל בוגרי מחלקת הנוער של קטמון. יש לזיו אריה סגל תוסס, צעיר ובעיקר שמח. כזה שאין בו שמות גדולים ואין בו אגו.
ריענון הסגל, הורדת התקציב והציפיות הובילו לכך לשקט ממשי ולא רק בתוך המועדון, אלא גם מסביב. אם בעבר נשמע לא אחת קולם של בעלי הממון, שכבודם במקומם והם ראויים לכל הערכה על ההשקעה הגדולה שלהם, הרי שהשנה זה לא קורה וזה מרגיע ומשחרר. קולם של אותם בעלי ממון נשמע לרוב בפתיחת העונה וגם לקראת חלון ההעברות של ינואר. הם תמיד רצו לעזור לקבוצה לקפוץ מדרגה והשקיעו הרבה כספים שזה יקרה, אבל זה גם הוביל ליצירת ציפיות וללחץ לא בריא.
הלחץ הזה אולי יחזור אם קטמון תתמיד ותהיה בתמונת העלייה לקראת היישורת האחרונה, אבל בשלב זה השקט מסביב עושה לכולם רק טוב. בינואר לא צפויה קטמון לבצע רכש מפוצץ, וגם זה יוסיף לשקט אצל השחקנים שלא ייאלצו לחשוש משחרור אפשרי או מעוד תחרות על המקום.
ולמרות זאת יש מהלך אחד שאותו תהיה חייבת קטמון לבצע בחלון ההעברות של חודש ינואר שהולך ומתקרב, גם יהיה זה כרוך בהחזרת הלחץ ובהחזרת בעלי הממון לתמונה. אני לא מדבר על הנחתת רכש מפוצץ, אלא על השארתו של הכוכב הכי גדול של קטמון ושל הליגה הלאומית עד כה – ויליאם אגאדה.
בשבועות האחרונים מתרבים רעשי הרקע סביב עתידו של החלוץ הצעיר. עוד ועוד פוסטים ושרשורים ברשתות החברתיות, עוד ועוד דיבורים בתוכניות הספורט השונות ברדיו – כולם מדברים על פתיחת העונה המסחררת של אגאדה ועל כך שליגת העל מתאימה לו כמו כפפה ליד.
שמו של אגאדה מוזכר כעת בעיקר בהקשר של חציית הכביש לבית וגן, אך אני בטוח שאין קבוצה בליגת העל שלא תשמח לקלוט את אגאדה. הוא צעיר, בסך הכל בן 20, הוא כישרוני ועשרה שערי ליגה שהוא כבש עד כה העונה מוכיחים שהוא יודע את העבודה.
כאן גם המקום לציין כי מלכתחילה רכשה קטמון את אגאדה בשביל רווח עתידי. בקבוצה זיהו את הפוטנציאל והחליטו לתת לו להשתפשף מתוך ידיעה שהוא יהיה שווה מחיר רציני בעתיד. זאת גם הסיבה שהוא הועבר למכבי תל אביב לפני מספר שנים (אך חזר בשל מגבלות הפייר פליי שהוטלו על האלופה מתל אביב).
ועדיין – לקראת ינואר על ראשי קטמון לעשות הכל כדי להשאיר את אגאדה במועדון, גם אם זה יהיה בהפסד של כמה עשרות אלפי דולרים. הדיבורים על העברה אפשרית של אגאדה לבית"ר מעלים את מפלס הלחץ והעצבים של אוהדי קטמון. ובצדק. על כל אנשי קטמון – ראשי הקבוצה, אוהדים וספונסרים – לעשות כל שביכולתם על מנת למנוע את מעברו של אגאדה ליריבה העירונית.
אומרי
אתם עוד לא יריבה עירונית מועדון סימפטי קבוצה טובה השנה אבל לקרוא לעצמכם יריבה עירונית זה לעשות צחוק מעבודה הרי עדיין לא שיחקנו משחק אחד
בכל מקרה מאמין שאם חוגג ירצה הוא יגיע בינואר לביתר