בילדותי היינו דנים כל הזמן בתופעת "החוקיות" בכדורגל. אחרי שלושה-ארבעה ניצחונות רצופים, נראה שהמשחקים הבאים לא יניבו מקסימום של נקודות. עוזי, חיים ומנחם ברעם היו יושבים במטבח של אימא ברחוב המלך ג'ורג' ודנים בכובד ראש בסיכויים לנצח בחוץ את הפועל קרית חיים או מכבי רחובות, אחרי מסע ניצחונות נאה בימק"א. היינו מודעים לקיומו של כדורגל טוב יותר בליגה הבכירה בארץ, שלא לדבר על ארצות חוץ, אבל רק הפועל ירושלים היתה קרובה באמת ללבנו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"החוקיות" הזו השפיעה הערב (חמישי) לא רק עלינו אלא גם על הקבוצה היריבה, אום אל פאחם. לפני כמה שנים קיבלתי משהו דומה לאזרחות כבוד של העיר הפלסטינית במשולש, אבל קשה לומר שהיה לי יחס דו משמעי למשחק נגדם הערב. עם זאת, סיום העונה עוד רחוק, והכול יכול לקרות.
לפני המשחק התווכחו אצלנו על השמועות הזדוניות שכוכב ההתקפה של קטמון, וילי אגאדה, יצטרף לבית"ר. אני בטוח שמנהלי קטמון, כולם בשר מבשרנו, מבינים היטב שצעד כזה הוא פשוט בלתי אפשרי, כמוהו כהתאבדות קולקטיבית אם ניאלץ להתקומם נגד התפתחות כזו, אתרום את כל משקלי והשפעתי בהפועל כדי למנוע זאת. יש משהו מקומם בכך שהצעות כאלה מוּעלות דווקא על ידי עיתונאים ששנאו את קטמון מרגע הקמתה. אנחנו, שהיינו בין מייסדי קטמון, לא ניתן את ידנו לבגידה כזו בהמוני האוהדים.
המשחק בעפולה היה כצפוי די שקול, והפעם גם לקבוצה היריבה היה קהל גדול שעודד אותה ללא הרף. אבל העונה יש לקטמון קלף מנצח, וילי אגאדה שמו. קשה מאוד לעצור אותו לאורך 90 דקות, ואם חבריו שומרים על שער נקי אז ניתן להגיע לגבהים שאיש לא חלם עליהם בתחילת העונה. האם קטמון תעלה בטעות לליגת העל, כפי שעשה נס ציונה בסוף העונה שעברה? קשה לדעת. הצעירים של קטמון לוחמים על כל כדור ואם נעלה ליגה יישא אגאדה באחריות כפולה. המאמן זיו אריה מצא חן בעיניי בעונות הקודמות, ובזכותו מדברים עלינו טובות בכל מקום.
יואב
צודק – מעבר של אגאדה לביתר יביא למרד אוהדים. לא פחות