דעה | החזון מתממש: הסיפוק הגדול של שי אהרון וזיו אריה

הניצחון המרשים של הפועל קטמון על בני לוד בשבוע שעבר שווה הרבה יותר משלוש נקודות ליגה וארבעה שערי זכות. הניצחון הזה מהווה את ניצחון החזון של שי אהרון, זיו אריה ושאר בעלי התפקידים בקטמון – קבוצה צעירה, רעבה, מהירה ותוססת. כזו שמשחקת כדורגל משוחרר ולוחץ, אבל לא לחוץ.

אמנם עוד מוקדם לצאת בהצהרות נחרצות לגבי עתידה של קטמון, אבל אין בכלל ספק שביום שישי שי אהרון וזיו אריה התמוגגו והיו מרוצים. ובצדק.

זה לא אומר שפניה של קטמון לפלייאוף העליון. הליגה עוד ארוכה ואי אפשר בשלב זה לומר לאן פניה של קטמון. הרי כולנו זוכרים את פתיחת העונה החזקה של ליאור זדה וגם את ההמשך החלש להחריד.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת" 

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

ועדיין, לשינוי אחד מהותי כדאי לשים לב – קטמון הנוכחית הרבה יותר משוחררת. אין על השחקנים (ועל המאמן) את המשקל העודף של 'עלייה בכל מחיר'. אין את הציפיות הבלי אפשריות. והעובדה שהלחץ לא קיים מאפשרת לקטמון לשחק כדורגל יפה וחיובי, גם אם התוצאות לא תמיד מוצלחות.

בקטמון, כאמור, לא חושבים בכלל על עלייה, ויכול מאוד להיות שזה בדיוק מה שהמועדון הזה צריך. ייתכן שקבוצה צעירה, לא יקרה ונטולת חלומות, מתאימה לקטמון הרבה יותר מאשר קבוצת כוכבים עתירת ממון עם ציפיות בשמיים.

הקבוצה כיום בנויה בצורה הרבה יותר בריאה, בלי שחקנים שיכולים להרוס מבפנים ובעיקר עם מחשבה לעוד שנים רבות קדימה.

השם הכי גדול בקטמון הוא וילי אגאדה. היחיד שיש לו אבק כוכבים, וגם העובדה שהוא נשאר בקטמון בקיץ היתה הפתעה לא קטנה. אגאדה, בטח בכושרו הנוכחי, גדול על הליגה הלאומית לפחות ברמה אחת. נכון, בשנה שעברה היתה לו ירידה משמעותית, אבל עדיין מדובר בכוכב בהתהוות.

אני לא אופתע אם בחלון ההעברות של ינואר יהיו על אגאדה הרבה מאוד קופצים, וכאן תעמוד הנהלת קטמון למבחן – האם לממש את העלייה במחיר או להשאיר אותו בקבוצה מתוך מטרה להשתחל לפלייאוף העליון ולהימנע מקרבות נגד הירידה. אני סבור שהתשובה תלויה מאוד במחיר שיוצע.

נועם שרפלר (צילום: פרטי)

אבל אגאדה לא לבד. את מרכז השדה של קטמון מנהיג שרון זיסו, שנמצא בכושר נהדר וגם מרגיש מצוין ליד הצעירים – אווקה אשטה וגני נאור. זיסו מכווין את "הילדים" וגם לוקח אחריות בבעיטות העונשין.

מילה טובה מגיעה גם לרועי פדידה. החלוץ הכישרוני הגיע בהשאלה בקיץ מבית"ר, וסומן כמי שיכול להפוך להפתעת העונה ולתגלית של הלאומית. בינתיים נראה שהתחזית הזו בהחלט יכולה להתממש. שיתוף הפעולה שלו עם אגאדה יוצא מגדר הרגיל, ובינתיים המרוויחה הגדולה היא כמובן קטמון.

מנגד, מי שממשיך לאכזב הוא סער בנבנישתי. בשנה שעברה בשיחות עם אנשי קטמון נאמר לי שמדובר בשחקן עם הכישרון הרב ביותר בקבוצה. אבל בנבנישתי נפצע וחזר רק לקראת סיום העונה, כך שהפוטנציאל לא התפרץ. גם העונה לא נראה שזה לא הולך לקרות, וכדאי שבקטמון יחשבו על האפשרות לשחרר את הקשר, שנושק לגיל 28, ולהביא בכסף שישתחרר רכש שכן יספק קבלות.

את ההחלטות הללו יצטרך לקבל שי אהרון, שהשבוע, כאמור, היה אחד המאושרים שבאנשי קטמון. הצעירים שעליהם הוא בנה פורעים את השטרות וגם הרכש (פדידה, זיסו והבלם גל מאיו) נותנים תוצרת.