טוב, אז עונת המלפפונים של ליגת העל לא מתקרבת לרמת הטירוף שיש הקיץ סביב ה-NBA, שם הכוכבים הכי גדולים מחליפים קבוצות ומשנים את מאזן הכוחות בליגה. החוקים של הליגה הטובה בעולם ותקרת השכר מאפשרים לקבוצות להפוך בין לילה מסתם קבוצה בינונית לכזו שמועמדת לאליפות, ולהפך. בכיוון אחר, בחירות דראפט מאפשרות לקבוצות לבנות על כוכבים עתידיים ולחשוב חמש שנים קדימה ואף יותר. ומה אצלנו? הגדולות יישארו בצמרת ויילקטו את המיטב שיש לכדורסל הישראלי להציע, בעוד הקטנות ינסו "לפגוע" בזרים ולהפתיע לעונה בודדת לפני שיחזרו שוב לדשדש. אין הרבה אפשרויות לחידושים.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ובתוך התנאים הלא ממש מלהיבים האלו, הפגרה של הפועל כוללת ריענון שלא רואים בכל קיץ. בכל זאת, סיומה של תקופה מבחינת הסגל הישראלי: אחרי פרישתו של יותם הלפרין בשנה שעברה, מסתמן שגם ליאור אליהו לא ימשיך וכך יסיים את עידן הווינריות שהשניים הביאו להפועל עם שתי אליפויות (וגביע ללא יותם לקינוח). גם יוגב אוחיון הוותיק עזב את הפועל אחרי שנתיים. הפועל בחרו, או אם תרצו אולצו בלית ברירה, ללכת על הדבר הכי קרוב לבחירות דראפט ובנייה לעתיד. נמרוד לוי ועידן זלמנסון בני ה-24 מגיעים להפועל ברגע הנכון – הם עברו את תקופת הפוטנציאל והם בגיל שבו צריך לספק את הסחורה, אבל השיא (כך אנחנו מקווים) עוד לפניהם. שניהם מספיק מוכשרים כדי להישאר בארנה תקופה ארוכה. השניים, כידוע, מצטרפים לבר טימור שהאריך את חוזהו ויחל בהפועל את שנתו השישית – מה שהופך אותו לוותיק האדומים (והוא בסך הכל בן 27), ולתמיר בלאט שימשיך ויקבל את המפתחות מעודד קטש.
הצד השני של המטבע הוא שאחרי הרבה שנים, הפועל נותרה ללא ישראלי "בכיר", מישהו שעבר הכל בכדורסל הישראלי וגם קצת באירופה. מבחינה מקצועית, העובדה שבעונה הבאה ניפרד מהחוק הרוסי משנה את אופן בניית הסגל ומאפשרת לישראלים להיות יותר משלימים בסגנון ובאופי שלהם. זה דווקא יכול לעזור להשתלבות של לוי וזלמנסון. ועדיין – בכל העונות המוצלחות של הפועל היה לפחות ישראלי אחד שהתעלה ונתן ערך מוסף. מישהו יצטרך לעשות את זה גם העונה. מבחינת החיבור בין השחקנים והנהגה מחוץ למגרש, אין לי ספק שיותם הלפרין יתרום רבות.
אלון אקרמן (צילום: פרטי)
ואם כבר צעירים ובנייה לעתיד, אי אפשר שלא להתייחס להישג המדהים של נבחרת העתודה ולהשתלבות הצעירים האלו ברמות הגבוהות, כולל בהפועל. אחרי שהאבק של האליפות ישקע, כנראה שחלק קטן בלבד יקבל דקות של ממש בליגת העל (נשים בצד את דני אבדיה כמובן). אז לנבחרת מגיעות כל המחמאות על קבוצתיות, הרבה טקטיקה ואנרגיות בלתי נגמרות במשך יותר משבוע, אבל צריך לשים את היכולת שלהם בפרופורציות הנכונות. השחקנים המוכשרים האלו צריכים לקבל דקות וניסיון, גם אם זה אומר לבלות קצת בליגה השנייה. אולי זה יהיה הצעד הבא של תומר לוינסון מהפועל.
ועכשיו כולם מתווכחים על חוקי הישראלים והזרים בשנה הבאה, אם יהיו 5 או 6 בטופס המשחק, כמה ישראלים במגרש ומה ההבדל בין מתאזרח לישראלי. בשורה התחתונה, שחקנים זרים ימשיכו להיות חלק משמעותי בליגה שלנו. אז מה אפשר לעשות? לייצר עוד "מקומות עבודה" על-ידי הגדלת מספר הקבוצות בליגה, לפחות שתיים בתור התחלה. גם אם זה כרוך בתמריץ כלכלי לקבוצות מעוטות תקציב מהליגה השנייה.
תגובות