בשבוע האחרון קראתי לא מעט ניתוחים על ההחלטה של הפועל להישאר בליגת האלופות של פיב"א. החלטה, שגם את זה חשוב לומר, היא לא רק מקצועית אלא גם כלכלית. במסגרת הניתוחים הללו נערכו השוואות בין איכות הקבוצות שמשחקות בליגה של פיב"א לבין איכות הקבוצות שמופיעות ביורוקאפ.
בשורה התחתונה, ובלי לצלול אל תוך ההשוואה, להפועל יש אתגר מקצועי גם בליגת האלופות של פיב"א. אז נכון – בניגוד ליורוקאפ (אולי?) בליגת האלופות של פיב"א אפשר להיתקל בקבוצות חלשות בשלבים הראשונים, אבל כשמגיעים למשחקים המכריעים אפשר לפגוש יריבות ראויות כמו טנריפה, סראגוסה, בשיקטש, באנביט, ססארי ואא"ק אתונה, ומועדונים שכבר היו ביורוליג כמו באמברג, שטרסבורג ונפטונאס.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
הפועל, אולי, תחזור בעתיד ליורוקאפ, אבל ממש לא יזיק אם הפעם זה יהיה אחרי כמה שנים דומיננטיות במפעל המתחרה.
בסיס כבר יש
הפועל ירושלים ממשיכה להתקדם בבניית הסגל לעונה הבאה. אחרי הארכת החוזה של ג'יימס פלדין כבר באמצע העונה והבטחת ההמשכיות של טיישון תומאס, גם חוזהו של ג'ייקובן בראון הוארך השבוע בשנתיים ועושה רושם שגם תמיר בלאט יישאר בארנה.
ארבעת השחקנים הללו יהוו את הבסיס המשמעותי של הקבוצה לעונה הבאה, וסביבם ייבנה שאר הסגל שינסה לשדרג את הקבוצה ולקחת את הפועל צעד אחד קדימה. להפועל נותר להביא שלושה זרים וכמובן להשלים את הסגל הישראלי שכרגע לא ברור איך ייראה.
בעמדות הגארדים כאמור יש כבר שלושה שחקנים. בלאט, פלדין ובראון ימשיכו להיות אלו שמייצרים את רוב המהלכים מהקו האחורי, כל אחד בסגנון המשחק שלו. כפי שהיה בעונה שעברה, במצבת השחקנים הזו דווקא התפקיד של בראון היה ונשאר קריטי עבור הקבוצה – לעשות נקודות "מכלום", להיות הגו-טו-גאי כשההתקפה תקועה, להיות השחקן שממנף את היכולות האישיות שלו באחד על אחד. בראון עשה את זה נהדר במרבית המשחקים בעונה שעברה, אבל הוא לא הוכיח שהוא יכול לעשות את זה ברמות הגבוהות יותר, מול שומרים טובים ובמשחקים המכריעים. היכולות שלו לספק את הנקודות גם במשחקים הללו יכולה לקבוע לאן הפועל תגיע בעונה הקרובה.
השאלה היא איזה גארד נוסף יגיע? כרגע נראה שיהיו שני ישראלים נוספים בעמדות 3-2, ולא ממש משנה אם יהיה מדובר ביוגב אוחיון ובר טימור או אחרים, וההשלמה תגיע בדמות שחקן בעמדות 3-2 שיוסיף בעיקר קליעה במקומו של כריס ג'ונסון. המטרה היא להביא שחקן שישתלב בשטף הקבוצתי, פחות שחקן פיק-נ-רול אלא כזה שייתן לאחרים לייצר ויוכל להוסיף קליעה יציבה – מה שהפועל לא קיבלה העונה מג'ונסון ובאטלר.
לעומת הגארדים, בעמדות הפנים יש לעודד קטש עוד הרבה עבודה. לדעתי ההחלטה לא להמשיך עם ג'וש אוונס היא נכונה. הוא השתלב מאוד בהתקפת הפיק-נ-רול והגנת החילופים של הפועל, אבל במשחקים המכריעים התקשה מול יריבים אגרסיביים והפסיד את רוב המאבקים בצבע.
אלון אקרמן (צילום: פרטי)
מעבר לכך, לצידון של טיישון תומאס צריך גם שחקן אתלטי וארוך שיכול לשמור על מספר עמדות וגם שחקן שיכול להתמודד עם מספרי 5 באחד-על-אחד. וכמובן הרבה תלוי בסגל הישראלי שיהיה מסביב. סגל שתלוי גם בהחלטה שעוד צריך לקבל אמארה סטודמאייר.
הפועל, בכל מקרה, צריכה לבנות סגל עם יותר קשיחות וכמה אופציות להתמודד עם אתגרים שונים בהגנה ובהתקפה.
יאללה אמארה
בליגת האלופות של פיב"א אפשר להיתקל בקבוצות חלשות בשלבים הראשונים, אבל כשמגיעים למשחקים המכריעים אפשר לפגוש יריבות ראויות כמו טנריפה, סראגוסה וכו…?????אלו לא קבוצות ראויות ליורוקאפ הם יריבות ראויות להפועל ירושלים – ירושלים כבר מזמן לא מתחרה ולא שואפת להלחם על מעמד בדרג ב' באירופה הם קבוצה ראויה לליגת האלופות החלשה ורק שם מכוונת גבוה כמו גם בישראל