קטשטרופה, זו המילה שמתארת בצורה הטובה ביותר את הטרגדיה אותה הוביל עודד קטש בחצי גמר גמר הפיינל פור ביום שני. עזבו אתכם מהמילים היפות והתיאורים המנחמים שזורקים לאוויר חלק מהאוהדים, שטוענים כי "הקבוצה בסך הכל שיחקה השנה כדורסל חיובי".
בולשיט! סימני האזהרה הופיעו לכל אורך הדרך, הבעיות האקוטיות צצו מול טנריפה או נגד אא"ק אתונה המאסיבית, אבל לאף אחד לא באמת היה אכפת מהן. קטש, שכנראה חשב העונה למצב את עצמו כמאמן עם קבלות באירופה, קיבל נוק-אאוט מגיא גודס שנחשב בשנים האחרונות למאמן בדעיכה, במשחק שנחשב לביתי עם עידוד של כ-6,000 אדומים ביציעים. זה אותו קטש שבכל פעם שהוא מקבל קבוצה ששוברת לו קצת את תבנית המשחק, מאבד את הצפון וחוטף דרקאריס מהיריב.
מתחילת העונה נבנתה בהפועל בובה של קבוצה. הכימיה היתה נדירה ונראה שהשחקנים התחברו בצורה מושלמת. מצד שני, אף קבוצה לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למאני טיים עם ספסל כל כך חלש וסגל ישראלי מזעזע בהובלת אלכס צ'וברוביץ', בר טימור, ליאור אליהו ויוגב אוחיון.
הגנת החילופים של קטש שוב קרסה, כשפעם אחר פעם מצא את עצמו גבוה מבולבל של הפועל מנסה להשתלט על דיימון סימפסון או דריל מונרו, שחדרו בקלילות והתנחלו מתחת לסל בדרך לעוד 2 נקודות נוחות. ברבע הרביעי הפועל לא הצליחה לסגור פער קטנטן של נקודות לאורך דקות ארוכות. נראה היה שהקבוצה משחקת בלי שיטת משחק כלשהי, כל שחקן ניסה להציל את המולדת עם זריקות איומות. השחקנים נראו אובדי עצות, לקחו החלטות הזויות ולא נשלטו על ידי מאמן שוויתר על פסקי הזמן ונתן תחושה של "הכל בסדר".
אז הכל לא בסדר. באופן לא מוסבר השחקנים הכי בינוניים בליגה נתנו נגדנו את משחק חייהם. לגריפין, כידוע, זה סידר אחלה ג'וב בהפועל. איך יכול להיות ששחקן כמו סימפסון, שבהתחלה הייתי בטוח שקפץ לפרקט מאיזו סדרה מצוירת מסיים עם מדד שיא לפיינל-פורים של 42+ (28 נקודות ו-20 ריבאונדים), כשהוא מסתובב תשע דקות עם ארבע עבירות בלי שאף אחד באמת מנסה להוציא ממנו עבירה חמישית?
מעל כולם עומד אמארה "תחזיקו אותי, אני עוזב" סטודמאייר, שיכול להמשיך לבלבל את המוח ברשתות החברתיות על עזיבה על יורוליג או על NBA. מוזר שב-24 השעות לאחר המפלה מול ראשון לציון הוא לא כתב באינסטוש את המילה שכולם ציפו לשמוע ממנו – סליחה. לפרסם "אני חטוב" הוא יודע. זה מנהיג?
בתחילת העונה כשאורי אלון עזב אף אחד לא ציפה לקחת דאבל, אבל להפסיד כל כך הרבה פעמים לקבוצות חלשות בהרבה זו כבר עליבות. לעשות במכנסיים כל כך הרבה פעמים דורש לבישת חיתולים למבוגרים. אני מוכן לממן את זה בעונה הבאה, אם צריך. באיזשהו מקום ההפסד הזה הגיע לנו, יש צדק בהתרסקות ובהתבזות שעברנו השבוע. הבעיה היא שגם מהחושך הזה לא נצא כי התחושה היא שאף אחד לא מנסה להסיק מסקנות. יאללה הפועל, נתראה בעונה הבאה עם אותו מאמן על הקווים, עם השחקנים שאחראים לביזוי בחצי, וכנראה שעם אותם כאבי לב באירופה ובפיינל-פור הבא.
אלון
כל מילה בסלע