העונה המתישה הסתיימה עם הפסד חמוץ-מתוק לאדומים מתל אביב, שסידר להפועל סדרת פלייאוף נוחה מול הפועל באר שבע. מהמשחק ביום שני, שהתנגש לכולם עם פרק הסיום של משחקי הכס, נזכור את הפספוס להדיח מהפלייאוף את השנואה השנייה מתל אביב, ההגנה האיומה (עוד משחק שבו חוטפים מעל 90 נקודות) שבירת שיא שלילי באיבודי כדור (30) ועודד קטש אחד, שהורחק בפעם השנייה העונה ויהיה חייב לשלוט בנרווים שלו כדי לא להשאיר שוב את הקבוצה מבולבלת בדקות הסיום. נקווה שהמשחק הזה לא רמז על הבאות – הגענו למעלה המלך, רק שלא נראה את הכל נשרף לנו מול העיניים בגלל החלטות גרועות.
"קוראים עם הפועל! כמדי יום שלישי – סיפור חדש. והשבוע: עודד קטש מקריא לכם את הסיפור 'אבא עושה בושות'", נכתב ביום שני בצהריים בפוסט בקבוצת הפייסבוק של הפועל ירושלים, שעות לפני המשחק האחרון לעונה. יש שיגידו שאננות, אחרים יגידו חובבנות. בכל מקרה, שימוש במדיה החברתית אף פעם לא היתה הצד החזק של הפועל. אז הקבוצה של קטש אכן עשתה בושות לאב על הקווים באותו ערב וציערה כמה אוהדים שרופים ביציעים. לכולנו נותר לקוות שבשבוע הבא עודד לא יקריא את הסיפור "פינוקי הולך לים".
וכמו בכל סיום עונה סדירה, זה הזמן לבחור את אלו שעשו לנו שמח בעיניים או הרסו אותה.
המצטיין – ג'יימס "קינג" פלדיין: ה"מחטף" של העונה. מספר 14 העמיד ממוצעים מרהיבים בקליעה, באסיסטים ובצליפה מרחוק, ויותר מכל – הצליח להפוך להיות ה"דבק" המחבר בין חלקי הקבוצה. ההחלטה להחתים אותו לשתי עונות נוספות הייתה מהחשובות השנה.
המאכזב – ליאור אליהו: זו לא היתה העונה הכי טובה בקריירה של הפורוורד, בלשון המעטה. אי אפשר להתעלם מהיכולת המידרדרת שלו, הכסאח מול המאמן והפרצופים מהספסל, והתחושה שמספר 8 הרים ידיים ומוכן לתלות את הגופייה. התמודדו על התואר הלא נחשק: בר טימור, אלכס צ'וברוביץ'.
שר ההגנה – טיישון תומאס: הפועל סבלה השנה לא מעט משחקני ההגנה שלה. ככה זה כשכל משחק האדומים חוטפים בענק מהיריבה. למזלו של קטש, הוא התעקש בתחילת העונה להביא את תומאס מחולון, שחקן לא מהיר אך מסיבי ואגרסיבי, בטון בלתי עביר, שהגיע השנה למספרים נאים של 6.3 ריבאונד הגנה, כמעט חטיפה ו-1.5 חסימות למשחק בממוצע. בניגוד לטרנס קינסי הצנום, הפועל הימרה השנה על מאסה ומשקל מתחת לסל כמו רוב קבוצות הכדורסל האירופי, ומהלך זה עשויה להשפיע על המשחקים הקרובים שיהיו פיזיים מאוד.
הישראלי – אמארה "יהושפט" סטודמאייר: בן 36 אבל לא נראה, לא נראה בכלל. שלא ייגמר לעולם.
הצעיר – אין: אחת הקטגוריות שצריכה להאיר נורה אדומה להנהלה. הגיל הממוצע של שחקני הקבוצה עם תומר לוינסון (19) החביב הוא 28.7 ובלעדיו – 29.5. מזל שיש את בלאט, שזכה ביום הולדתו ה-22 בתואר הצעיר המצטיין של ליגת האלופות ונתן לאדומים תקווה לעתיד טוב יותר.
טעון שיפור – עומק הספסל: קבוצה שרוצה להגיע רחוק עד כדי נגיעה בתואר אירופי חייבת להשקיע בספסל ארוך ורציני שמשחק לאורך כל העונה, עם שחקנים ששווה למאמן להכניס אותם אפילו לחצי דקה. הימים שבהם יכולנו להמר על שלושה זרים חזקים (סטייל וויל סולומון, קלי מקארתי וטונג'י אוונג'ובי) שיוכלו לסחוב את כל הקבוצה לגביע אירופי, בזמן שמסביבם מתרוצצים ישראלים בינוניים ומטה, נעלמו מהעולם.
ובתואר המצחיקול של השנה זוכה ברוב קולות ג'ייקובן בראון, שהקפיד להגיע לכל משחק כאילו הוא רב כמה ימים קודם לכן עם הספר.
יודע דבר
מי נתן לחובבן חסר המושג הזה לכתוב טור מקצועי על הפועל? קבוצה שסיימה סיבוב שלישי עם שני הפסדים בלבד ומובילה 2:0 בפלייאוף מקבלת על הראש מאחד שלא ברור מה הקשר שלו בכלל לכדורסל… להפועל יש ספסל מטורף, להגיד שצריך להרחיב אותו זו טפשות ברמה בלתי מתקבלת על הדעת וזו רק "פנינה " אחת.