מביך להיות בימים אלו אוהד הפועל ירושלים בכדורסל. לא, לא בגלל היכולת העלובה במשחק הגומלין מול טנריפה, זריקות הגויאבה הנוראיות של ליאור אליהו שמקבל קרדיט אינסופי מהמאמן או ההחתמה הפזיזה של דימיטריוס קונגר, שכבר סיים את דרכו בקבוצה. המאבק בין מחנות האוהדים – אלו שתומכים בבריגדה מול אלו שלא מסוגלים לשמוע את להקת המקללים ומניפי שלטי המחאה; בין שונאי גיא הראל לבין תומכיו – מעסיק את כל האדומים לילות כימים ומוציא לרוב האוהדים את החשק להגיע למשחקים. יש בנו אהבה והיא תנצח? יש בנו שנאה והיא תפדח.
אין אוהד אחד שלא הבחין בפוסט הקשה והעצוב של ארגון האוהדים "בריגדה מלחה" בחמישי שעבר, בו נכתב "בצער רב אנחנו, חברי ארגון בריגדה מלחה, נאלצים להודיע כי בעקבות משבר האמון עם ההנהלה ודרכי הפעולה שלה, לא נותרה לנו הברירה אלא להפסיק להגיע ולתמוך במשחקים כארגון". כל זאת ימים ספורים לפני המשחק החשוב של העונה מול הקבוצה השנואה בצהוב, מכבי תל אביב. מספר אוהדים מודאגים החליטו ליצור קבוצת פייסבוק חדשה בשם "גם אם תלכו אני נשאר", בה הובהר: "אוהד אמיתי נותן הכל ומצפה לכלום. זה היופי שבלהיות אוהד, זאת הצניעות, זה הטירוף. כל מה שאנחנו רואים מול העיניים כרגע זה את הפועל. וזה מה שנביא ליציע ביום שני. מתווכחים במשפחה, מאוחדים מול מכבי". מאוחדים? משפחה? הצחקתם את הסבתא שלי.
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
ברוכים הבאים לארנה, המקום בו הכאוס חוגג. יורים בתוך הנגמ"ש ללא הבחנה. הפועל ג'רוזלם בסקטבול קלאב, הקבוצה שמנסה להעמיד סטנדרטים אירופאים מתקדמים ושואפת להיות סופר מקצוענית, לא מסוגלת להתמודד עם מחאה של כמה אוהדים קולניים. איך הפכנו מהקהל הכי טוב בארץ – שתומך בשחקנים בטוב וברע, באש ובמים, שתמיד מגיע לכל מקום, שתמיד שומעים אותו שר בקולי קולות במהלך כל המשחק – למפולג יותר מאי פעם? איך יכול להיות שפחות משנה מאז שאורי אלון נטש את הספינה, כולם מרגישים שהיא מתחילה לטבוע ושהקברניט מאבד את השליטה? למה לכל השדים אף אחד לא מוכן לפתור את הבלגן הזה ולהגיע לסולחה? הרבה שאלות ומעט מאוד תשובות.
אלון סין משה (צילום: פרטי)
גיא הראל לא יתפטר, תוכלו להיות בטוחים בזה. הוא ימשיך להילחם בדרכו במרימי השלטים ובשורקי הבוז נגדו. הוא היה חלק מרכזי בביסוס האימפריה האדומה של השנים האחרונות, והוא פה כדי להישאר אחרי כל העבודה שהשקיע. גם אייל חומסקי, אחד הפרסומאים ואנשי היח"צ המבריקים בתעשייה, שנלחם על כבודו של הראל בחירוף נפש בשבועות האחרונים, לא מתכוון ללכת לשום מקום.
מהעבר השני, בבריגדה לא יירדו מהדרישות שלהם. לטענתם, אף אחד לא יסתום להם את הפה, לא ישלול מהם את חופש הביטוי. "מותר גם לגיא לא להתפטר. מותר לו גם להמשיך לסבול את הגידופים ושריקות הבוז כל עוד לא מפטרים אותו. יש אנשים שיכולים לחיות עם זה. אבל אסור לו, בתכלית האיסור למנוע ממני לקרוא לסיום עבודתו", כתב אחד האוהדים בקבוצת "הפועל ירושלים" בפייסבוק.
אלימים? גזעניים? בוטים? את כל התוויות שהודבקו להם, בבריגדה היו מוכנים לקבל, אבל לא את איומי התביעות. עכשיו, כשהם מרגישים שהגיעו מים עד נפש, הם הצהירו שהם שוברים את הכלים ולא משחקים. הם ימשיכו את המחאה מהצד, כביכול נוטשים את הקבוצה ולא יגיעו למשחקים, וייאבקו בדרכים אחרות במנכ"ל השנוא עליהם עד שיניח את המפתחות על השולחן.
ובאמצע נותרים האוהדים שאוכלים להם את הלב. הם יודעים שהמשבר הזה לא ייגמר בקרוב. בשלב מסוים גם להם יימאס. פחות מנויים יירכשו, יותר ויותר קרחות יבצבצו ביציעים. אנחנו בכיוון המושלם לאבד את הדרך. אם אף אחד לא יעצור את הרכבת הזאת מלדהור לעבר התהום, אם ההנהלה לא תשנה כיוון, המצב יהיה מביך אף יותר.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
עצוב מאד. אבל אתה צודק בכל מילה.
הפועל
מכבד כל דעה, אבל פה מוצגים עיוותים לכל דעה ועניין. פשוט כתבה סתמית ומעוותת.