דעה | כמו כפפה ליד: המאמן הבא של הפועל – דן שמיר

ייתכן שגיא הראל ואייל חומסקי כבר שלמים עם עצמם לגמרי בנוגע לזהות המאמן בעונה הבאה. התקשורת לא ידעה לספר הרבה השבוע, ככה זה כשהראל וחומסקי רוצים לשמור סוד – הם יודעים לעשות זאת במיומנות של ארגון ביטחוני. שותקים, ואז ביום אחד, למשל בעונה שעברה, מנחיתים ארבעה זרים. זה מעיד על כך שהתקשורת לא ממש יודעת מה קורה בהפועל, וגם אחד הכתבים שסיקר את הקבוצה, כעת כבר עובד בניהול מערך הדוברות שלה. לכן, קשה להיכנס לראש של קודקודי הפועל, התוכניות שלהם עמומות מדי.

אפשר רק להתעסק בשאלה הזו באופן תיאורטי: מי באמת יכול להיות המינוי הכי מוצלח לאימון הפועל בעונה הבאה? קצת כמו משחק מחשב, קצת כמו חלומות של ילדים. אבל, מנגד, גם הראל וחומסקי יוצאים מאותה נקודה – הם באים מאהדה להפועל, זה לא שמישהו פה מנהל ביזנס קר. הם רוצים להגשים חלומות לאוהדים ולעצמם. השאלה רק עם מי? בעונה שעברה זה היה אורן עמיאל ואחריו יותם הלפרין. חלומות, נאמר בעדינות, לא הוגשמו. מה הם הלקחים? במחשבה בסיסית, לאור התוצאות, נראה כי הלפרין לא צריך לאמן את הקבוצה. לגבי עמיאל, ובכן, נדרש להפועל דבר מה שלא היה לו. דבר מה שפחות קשור לכדורסל.

דן שמיר (צילום: Dotan Doron, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons)

הדבר מה הזה הוא כריזמה, יכולת התנהלות מול האוהדים ומול התקשורת בתוך ארגון גדול שרעב להצלחות. מאמן הפועל צריך להיות בעל תכונות הנהגה, לא מספיק שיהיה בעל ידע. צריך פרסטיז'ה, נחוצה נוכחות. להלפרין יש אותה, אך אין לו מנגד מספיק שועלות – לא ותק בניהול משחק, לא קילומטראז' בהתמודדויות צמודות. הלפרין מביא את הסטייל, אבל אין לו את הערמומיות. זה סטייל נאיבי.

יש כפפה שמתאימה בול להפועל: כל יום שעבר עד כה מבלי שדן שמיר מונה למאמן – בזבוז. זה לא שאין עוד מאמנים, זה רק העניין הזה שאין עוד הרבה מאמנים שיכולים להצליח בהפועל. הרי לא פשוט להגיע לכאן ולהצליח. עמיאל למשל – הוא כמעט וחירב את הפועל ומנגד הפועל כמעט וחירבה את הקריירה שלו. ואתם יודעים, על חלק מהמשוואה הזו יש גם מי שיוריד את המילה "כמעט". בכל אופן, הצלחה במקום אחד, לא מחייבת תוצאות טובות בהפועל, אין בארנה העתק הדבק.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

שמיר מכיר את המנטליות של המועדון ושל העיר, הוא מבין את הרוח ויש לו את כל המקצועיות הנדרשת. הוא שועל, עם נוכחות. כבר מזמן לא רק מאמן לפטופ. התארים שהביא בעבר להפועל יכולים לשרת אותו מול הקהל ומול התקשורת – יש לו קבלות, ההצלחה מבוססת. זה לא עמיאל שהגיע עם חובת הוכחה שכרסמה בביטחונו העצמי, ולא גיא גודס למשל, שיתקשה אולי בממד של התחברות לאוהדים. כי לא להתחבר לאוהדים בקבוצה כמו הפועל, זה כמו לא להגיע בכלל לאימון.

כך או אחרת, הראש של הראל וחומסקי לא עובד לפי הנכתב בשורות אלה. מובן כי יש להם שיקולים נוספים והיבטים אחרים.

מחפשים דירת 4 חדרים במרכז העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון