דעה | מייחלים לנס: הכדורסל חוזר, וכעת נותר לקוות שמקבלי ההחלטות יאשרו גם לקהל לחזור

מתווה החזרה למגרשים עדיין לא סגור ומכבי תל אביב ממשיכה להערים קשיים, אבל לבסוף, בעוד כשלושה שבועות (ב-20.6), הליגה תחזור לפוטו פיניש. מרבית הקבוצות, כולל מכבי, כבר החזירו את מרבית הזרים, וכעת עברנו לשלב שבו אנחנו, כל אוהבי הכדורסל (והספורט בכלל), מייחלים שיקרה הנס ושיאפשרו לקהל להיות נוכח ביציעים. זה יכול להיות בכל דרך שבמשרד הבריאות יבחרו – עם מסכות או בלעדיהן, בפיזור רחב ורציני של האוהדים, בכניסה ויציאה על פי זמנים ועוד ועוד – העיקר שיאפשרו לנו להיות שם.

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

בשבוע שעבר פרגנתי מעל במה זו לגיא הראל על המהלכים הגדולים שהוא עשה במינהלת הליגה, על ההצלחה המדהימה שלו בכל החזיתות – להחזיר לחיינו את הכדורסל, לאגד תמיכה נרחבת למהלך ובעיקר לקפל את שמעון מזרחי ומכבי תל אביב. כפי שכבר כתבתי, הראל פעל ימים כלילות – זה התחיל מתחת לפני השטח בזמן שנגיף הקורונה השתולל ונמשך ביתר שאת מיד שהחלו הדיבורים על אסטרטגיות יציאה כאלו ואחרות. הראל גם הצליח להחזיר את כל הזרים שהיו פה לפני הקורונה למעט שלווין מאק, וגם זה הישג לא מבוטל.

אחרי שהטור פורסם פנה אלי הראל וביקש לחלוק את הקרדיט שהענקתי לו עם כל אנשי המועדון, ובכל אולי הוכיח המנכ"ל של הפועל את גדולתו עוד יותר. "תודה על המילים", כתב לי הראל והמשיך עם אבל גדול – "אבל אם הבעלים לא היו עומדים בהתחייבויות להזרים כסף ועושים את זה באהבה גדולה, ולא היינו משלמים שכר בזמן; אם אלי מנהל המשק לא היה מקצועי ונותן את הנשמה; אם הצוות הרפואי לא היה מטפל בגוף שלהם הכי טוב וזמין עבורם 24/7…" וכך הוא המשיך ועבר את כל אנשי המועדון כולל כולם, לפני שחתם במילים "אם כל זה לא היה קורה על בסיס יומי הייתי יכול לעשות סלטות באוויר והם לא היו באים".

האמת היא שהראל צודק וקרדיט ענק מגיע לכל העוסקים במלאכה, אבל אחזור שוב להחמיא להראל ואומר שללא מנצח איכותי על התזמורת אין אפשרות לקבל קונצרט איכותי.

רמי מנדל (צילום: פרטי)

פחות, אבל עדיין מרגש

בינתיים, עד שהפועל תחזור לפרקט, נוכל ליהנות מהחזרה של הכדורגל למגרשים. במוצ"ש תפגוש בית"ר באצטדיון טדי (בשלב זה כאמור בלי קהל) את הפועל באר שבע למשחק הראשון שלה מזה חודשיים וחצי. וכולנו בציפייה גדולה.

נכון – בלי קהל ביציעים זה יהיה פחות מרגש, אבל אחרי חודשיים וחצי בלי ספורט, אנחנו מוכנים לקבל גם את זה (באופן זמני כמובן).

המשחק הקרוב חשוב מאוד עבור בית"ר. זה לא רק הרצון לחזור ברגל ימין, אלא בעיקר ההתמודדות ראש בראש מול הקבוצה שמתחרה עם הצהובים-שחורים על המקום השלישי והכרטיס למוקדמות הליגה האירופית.

באר שבע אולי מגיעה בטראומה מסוימת מעזיבת אלונה ברקת, אבל היא עדיין אותה קבוצה חזקה עם מאמן מצוין בדמות יוסי אבוקסיס ועם סגל שחקנים חזק ואיכותי. באר שבע, כמו בית"ר, רוצה את הכרטיס לאירופה ויהיה מעניין לראות איך יתפתח המשחק.

תנאי הפתיחה לא מבטיחים כדורגל אטרקטיבי – השחקנים יגיעו לבטח חלודים, מדובר במשחק ראשון אחרי חודשיים וחצי ואני צופה גישושים ארוכים, וגם, כמובן, לא נשכח את העובדה שטדי יהיה שומם וזה לא פשוט לשחק ככה.

ומשפט לסיום – שאפו גדול למשה חוגג ולהנהלת בית"ר על החזרתו של יוסי מזרחי למועדון כמאמן קבוצת הנוער. אחלה סגירת מעגל.