השבוע הושמעו טענות מגוחכות כלפי איל חומסקי וגיא הראל, שכותרתם – דחפתם והנעתם את החזרה לליגה כי ידעתם בוודאות שיש לכם ביד את הבסיס הגדול של הזרים ביד.
נתחיל מהעובדות – הפועל אכן הצליחה להחזיר את כל הזרים שלה למעט שלווין מאק, אבל בניגוד לנטען – זה לא היה כזה פשוט וגם לא ידוע ולבטח שלא היה ודאי. לחומסקי את הראל מגיע שאפו גדול על העבודה שעשו ועל היכולת להגיע לליבם ולכיסם של השחקנים (ושל הסוכנים).
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
הפועל, ואת זה צריך להגיד ולהדגיש, לא ידעה מה יקרה עם שחקנייה הזרים. מלבד ג׳יימס פלדין, לאף שחקן לא היה חוזה. אמנם על חלקם היתה לאדומים אופציה עוד לעונה שנה, אבל השחקנים, בעיקר טיישון תומאס וג'ייקובן בראוןף ציפו לשדרוג בשכר שלהם לאור היכולת המצוינת שהם הפגינו במהלך העונה.
כאן נכנס לעבודה גיא הראל, שהשתמש בכל הניסיון שהוא רכש מימיו כסוכן שחקנים וגם מהשנים בהן כיהן כמנכ"ל. לאט ובזהירות הצליח הראל לשכנע את הזרים של הפועל לחזור לארץ הקודש. זה התחיל צולע עם טרוניות מצד השחקנים, אך אחרי הסיכומים עם סולימן בריימו ועם ג'יימס פלדין השכר נפתח וההסכמים נחתמו בזה אחר זה.
ככל הנראה שהרצון של ג'ייקובן בראון לשדרוג נפל על אוזן קשבת (למרות המשבר), וההוכחה לכך היא העובדה שהוא חוזר ליותר מעונה אחת. הקושי הגדול ביותר נרשם מול טיישון תומאס. היכולת שלו בשנה וחצי האחרונות שודרגה משמעותית, וכמעט ואין חולק על כך שפניו היו לכסף הגדול ביורוליג. אבל הקורונה טרפה גם לו את הקלפים.
בסופו של דבר תומאס, למרות החשש מפציעה, החליט לחזור ולסייע להפועל להשיג את המטרות מהעונה הזו, כשהוא מבין שהמשך יכולת גבוהה שלו תשדרג אותו בוודאות לקבוצת יורוליג.
וכעת, עם ההשקעה העצומה שהשקיעו כל אנשי הקבוצה – הראל וחומסקי וגם עודד קטש ויותם הלפרין – נותר רק לקוות שנוכל לחגוג את הטרבל הראשון בתולדות המועדון. ואיזה סיום מתוק זה יהיה אחרי משבר הקורונה שאיים לחרב לנו את העונה.
ירושלמי
אמת