דעה | מסיבת סיום: כשהפועל פירקה את מכבי בארנה רגע לפני פגרת הקורונה

ראשית, תקציר הפרקים הקודמים: בעונת 2004/05 מכבי שלטה בליגה ופירקה כל יריבה. אפי בירנבוים, אז מאמן הפועל תל אביב, פוצח בספונטניות בנאום קיטורים על כמה הכדורסל בארץ חולה ("נאום שתיקת הכבשים"), מה שמביא בסופו של דבר לשינוי השיטה וייסודו של הפיינל פור. בגמר הפיינל פור הראשון בעונת 2005/06 הפועל עולה עם סגל חלומי אבל חוטפת 30 בראש ממכבי. מאז, כבר 14 שנה, הפועל לא מצליחה לפגוש את מכבי בגמר ולנצח אותה. החלום של עונה שמסתיימת בניצחון על מכבי נותר בעינו.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 14"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

העונה הנוכחית היתה הדבר הכי קרוב לתרחיש הזה: היא הסתיימה בניצחון אדיר של הפועל על מכבי. זה מה שכולם יזכרו מהעונה הזו, זוהי תמונת הניצחון וזוהי גם מסיבת הסיום שלה. עם כל הכבוד לשתי האליפויות שהפועל לקחה בעשור האחרון – הן הושגו אחרי ניצחון בגמר על הפועל אילת ומכבי חיפה. אלה לא סתם אליפויות עם כוכבית, אלא כוכביות ענק, שלידן כתובה המילה אליפות בקטן. כל אוהד הפועל שמתאבד בוויכוח על הטענה שאלה לא אליפויות עם כוכבית עושה לעצמו ולכולנו נזק. רק אוהדים חסרי אמונה והגינות יכולים לטעון שלקחת אליפות במשחק בית נגד הפועל אילת זה רציני.

הפעמיים שהפועל היתה הכי קרובה לתת למכבי בראש במשחק על האליפות מאז שהפיינל פור נכנס לחיינו היתה ב-2007 עם סמי בכר, והעונה. זה נכון שהעונה לא שוחק גמר הפיינל פור, אבל הפועל ניצחה את מכבי כבר שלוש פעמים ולקחה גביע אחרי שהדיחה את מכבי מהמפעל בביתה שלה. מכבי יכולה לחגוג עד מחר את האליפות של העונה, שתוענק לה כי היא הובילה את הליגה ברגע הקפאת המשחקים, אבל זה תואר פורמלי בלבד. כל מי שראה כדורסל העונה יודע שבסדרה בין שתי הגדולות של ישראל – הפועל מובילה 1:3, כולל תבוסה מהדהדת במשחק האחרון.

עופר מתן (צילום: פרטי)

הדבר המעניין בהפועל של העונה הזו הוא שמדובר באחת הקבוצות הכי טובות שהמועדון העמיד אי פעם, למרות שמבחינת כשרון לא מדובר בסגל הכי נוצץ שנראה פה. אני חושב שהמפתח של הקבוצה הזו, שהכוח ההתקפי שלה הוא בעמדות הגארד (ג'יימס פלדין וג'ייקובן בראון בעיקר), הוא דווקא צמד הגבוהים הבכירים – סולימן בריימו וטיישון תומאס. את פלדין ובראון אני יכול בקלות לראות מובילים סגל אחר של הפועל שישיג עונה בינונית באירופה וסבירה בליגה (בלי תואר). אבל כשכוח האש של שני אלה פוגש את הקבוצתיות, ההגנה והחוכמה של בריימו ותומאס – אז מתחילים ניסים. דווקא בעונה שלמכבי יש את הקו הקדמי הכי טוב שלה מאז ימי וויצ'יץ' ובאסטון, הפועל הצליחה לתת לה בראש 3 פעמים. זה קרה לא כי בריימו ותומאס שחקנים טובים יותר מהאנטר, בלאק ואייסי, כי הם ממש לא. אבל את יעילות השיא ומינימום הטעויות של תומאס, והיכולת של בריימו לשנות משחקים בעזרת עבודה שחורה, אין להרבה צמדי גבוהים אחרים.

יותר מכל עונה אחרת, הסגל של הפועל מודל 2020 הזכיר לי את הפועל של עונת הזכייה ביול"ב: זוג גארדים כישרוניים שמסתדרים מעולה אחד עם השני וסביבם מאורגנת ההתקפה (ויל סולומון ודורון שפר/פלדין ובראון), צמד גבוהים יעיל וחכם (טונג'י אוואג'ובי ועידו קוז'יקרו/תומאס ובריימו) וסמול פורוורדים משלימים שמצליחים להוסיף מבלי להשתלט (קלי מקארתי ומשה מזרחי/ג'ון הולנד ונמרוד לוי). אני ממש מקווה שאותו הסגל פחות או יותר, פלוס תומר גינת שלדעתי חייב לשחק בהפועל, יפתח גם את העונה הבאה.