גביע המדינה השנה הוא חתיכת אתגר מנטלי. כבר כמה שנים שהפועל משחקת בעצם על 3 תארים: גביע, אליפות והגעה לפיינל פור אירופי, ואיכשהו לכולם ברור שהשלושה לא יכולים לקרות ביחד. אחרי הכל אנחנו לא מכבי, ומשהו בתודעה של הפועל, שחקניה, מנהליה ואוהדיה מגדיל את הסיכויים שהיא תחרבן הזדמנות אם היא מגיעה אליה אחרי שהגיע לשיא קודם לכן. במה הדברים אמורים? שלכולם היה ברור שהפועל תפסיד במשחק הליגה ביד אליהו בסיבוב הראשון של הליגה העונה, אחרי שניצחה את מכבי בגמר גביע ווינר; ואז גם כולם הבינו שהסיכויים של הפועל להדיח את מכבי מהגביע היו לא רעים כי מכבי הגיעה למשחק ההוא בכושר טוב, הפועל הגיעה בכושר בינוני והמפגש הקודם נגמר, כאמור, בניצחון צהוב.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
כל זה טוב ויפה, סוג של משוואה ב-2 נעלמים, אבל השנה נוסף למשוואה נעלם שלישי ובחייאת – מי יודע לפתור משוואה ב-3 נעלמים חוץ מהחנונים של 5 יחידות מתמטיקה? הטוויסט לטלנובלה האנרגטית של הפועל הוא העובדה שהקבוצה הדיחה את מכבי מהגביע בשלב רבע הגמר. ובכן, בכתובים אין אזכור לסיטואציה כה ייחודית ואפילו הגמרא לא מצאה לנכון להתייחס לסוגיה. התחושה סביב אותו ניצחון היתה של זכייה בגביע, מה שניכר גם בדברים שאמר אייל חומסקי בראיון לשי האוזמן בערוץ הספורט: "עד כה העונה, ב-2 המשחקים המכריעים ביננו לבין מכבי הקבוצה מהצ'מפיונס ניצחה את הקבוצה מהיורוליג".
הסנטימנט הזה כאילו גמר הגביע נערך כבר, ניצחנו אותו וכעת צריך להשלים את העבודה בתקתוק ניצחונות על ראשון לציון ונס ציונה/נהריה הוא מסוכן ומתכון להפסד בחצי גמר הגביע בשני הקרוב, אבל הוא גם סנטימנט נכון! וזה בדיוק המלכוד. למזלה של הפועל היא סוחבת שני הפסדי ליגה רצופים לחיפה ולהפועל ת"א, אז כדאי מאוד למקסם את ההשפלה שבהפסדים הזניחים האלה לכדי מוטיבציית נקם אנדרדוגית מזויפת משהו. במילים אחרות – כל טריק שיכול להציל אותנו מעוד הפסד לדריל מונרו, האיש שכבר חמש שנים ישן ומתעורר רק למשחקים מכריעים נגד הפועל, יתקבל בברכה. גם לשכור חברי בריגדה שיגיעו עם רכב אלטע זאכן מתחת לדירות של בראון ופלדין, חמושים בתמונות ענק של מייקל בריסקר ותומר גינת וזעקות "לא הייתי שותק – היית משתק!".
***
נפל דבר בישראל ‑ ממש כך. עדי גורדון פתח פייסבוק, או שהיה לו כבר זמן מה ורק לאחרונה האלגוריתם השובב עלה על זה והתחיל להציע אותו לאוהדי הפועל. כמו רבים אחרים, גם אני שיגרתי השבוע הצעת חברות וכעבור יום נעניתי בחיוב. התרגשתי כמו ילד שעומד להופיע ברסיטל חוג האורגנית הראשון בחייו.
אבל אחרי שההתרגשות חולפת, אתה מגלה שגורדון הופך לעוד רכיב בפיד הפייסבוק, עוד מישהו שמחר עשוי לשתף יוטיוב שמאלצי תוך דרישה שתצפה ואף תגביר את הווליום, או חלילה ללייקק סרטון של המפלגה הלא נכונה ובמחי לחיצת עכבר להרוס את המיתיות של דמותו ולרדד אותה לרמת אחד העם. המסתורין סביב דמותו של עדי גורדון הצליח לשרוד חילופי עשורים, מילניום, את הבשורה שבאתר "חבר'ה" ואת שדרוגו בדמות הרשתות החברתיות, אז למה להרוס את זה? עדי, בבקשה – נצור את חשבון הפייסבוק.
תגובות