דעה | אולי תביאו כבר גארד? התבוסה באתונה המחישה למה ועד כמה הפועל זקוקה לגארד נוסף

מאמן א.א.ק אתונה לא הזדקק למחלקת סקאוטינג שלמה בשביל לפצח את הסוד איך לעצור את הפועל. מה שהיה נחוץ לו כדי לעלות על הטריק זה שם משתמש וסיסמא באתר ליגת האלופות, שמאפשרים צפייה במשחקים ששוחקו כבר – בסך הכל הוא היה צריך זוג עיניים וצמד אונות. פירוק משחק ההתקפה של הפועל זו לא משימה למדען אטום, כי כל ילד מבין שאם אתה משתק את ג'יימס פלדין וג'ייקובן בראון – העוקץ של הפועל מנוטרל, והוא הופכת לקבוצה סימפטית של תחילת חודש ספטמבר שצריכה להמציא את עצמה התקפית. לזכותם של עודד קטש והגבוהים של הפועל ייאמר שהם המציאו את עצמם לא רע במשך שלושה רבעים באתונה והצליחו להחזיק את הפועל בעניינים. חלקם אפילו לא קיבלו מספיק דקות, כמו מינדאוגאס קופשאס. כן, המילים "קופשאס היה צריך לשחק יותר" נכתבו, והשמים לא נפלו.

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

הביטול של פלדין ובראון על ידי ההגנה של א.א.ק גרם נזק כפול: גם מחסור רציני בנקודות שהשניים האלה מספקים בדרך כלל, וגם האטה של משחק הריצה והמעבר של הפועל. הנקודה השנייה היתה חשובה לא.א.ק בעקבות לקחי ההפסד בארנה בסיבוב הקודם, אז הרגליים הזקנות של לנגפורד, מצ'וליס וסלוטר התעייפו ברבע האחרון ואפשרו להפועל לעשות קאמבק בדרך לניצחון. הגבוהים של הפועל קלטו מהר את מה שקורה והסתערו על ההתקפה. טיישון תומאס, סולימן בריימו, עידן זלמנסון וקופשאס סיימו את המשחק עם 41 נקודות מתוך ה-78 של הפועל ובאחוזים טובים (15 מ-28 מהשדה). מה עשתה רביעיית הגארדים (פלדין, בראון, תמיר בלאט ואייזיאה קאזינס) בזמן הזה? 32 נקודות באחוזים רעים (10 מ-35 מהשדה). אלא שלרבע הרביעי, שנפתח ביתרון 2 נקודות לא.א.ק, עלתה הפועל הישנה, זו שלא שמעה שהגבוהים שלה תפסו יום והגארדים שלה במצוקה, והפסידה 23:12 מוחץ.

אני לא יודע אם ההשתלטות של ג'ייקובן על הרבע האחרון היתה בהוראה של קטש או שנעשתה ביוזמת הרכז, והאם קטש ניסה לעצור את זה או שזרם עם האינסטינקטים של בראון. יש בעיה עם גישת ה"לך עם הכוכב שלך" – מי שנוקט בה יוצא גדול אם היא עובדת, והתחושה הזו ממכרת. המחמאות שמאמן מקבל מהתקשורת בישראל אחרי שהוא מוותר על הטקטיקה לטובת האינסטינקטים של שחקן ויוצא בסוף מנצח הן אדירות, הרבה בגלל הטיים אאוט של פיני גרשון ועדי גורדון ב-1996 שקיבע נרטיב מיתולוגי בכדורסל הישראלי של מאמן שמוכתר גאון דווקא כי השכיל לשחרר שליטה.

עופר מתן (צילום: פרטי)

המשחק נגד א.א.ק היה דוגמה לאינסטינקט של שחקן שאין לזרום איתו, לחושים שבדיעבד ברור שלא היה צריך להקשיב להם. אין דרך לדעת האם ג'ייקובן באמת הרגיש שביכולתו להשתלט על המשחק ברבע האחרון ולהצעיד את הפועל לניצחון, או שהאגו שלו דחף אותו לעשות את מה שהגוף לאו דווקא חש שיצליח לבצע. בכל מקרה, אחרי כמה מהלכים רצופים בתחילת הרבע, שבהם הרכז איבד כדורים והשליך זריקות רעות – קטש היה צריך לקלוט שזה לא עובד ולעצור אותו. במקום, הוא אפשר לתומאס ובריימו לעבור לעמדת משקיפים במשך כל הרבע והפסיד את המשחק.

יש גם אפשרות שלישית שאינה לזרום לחלוטין עם ג'ייקובן או להתמסר לגבוהים לחלוטין: להביא כבר גארד יוצר נוסף לקבוצה. הסיפור עם קאזינס הופך כבר לתמוה, ואתמול זה ממש זעק. לא הוא ולא בלאט מסוגלים לייצר לעצמם סל קל בחדירה או בזריקה מבחוץ. בהיותם כאלה, הם דנים את ההתקפה של הפועל לעבור שינוי של 180 מעלות ברגע שבראון ופלדין מנוטרלים, וזה פשוט לא סביר. זוהי שעתם הגדולה של כל הגאנרים המבורדקים שמסתובבים בליגת הפיתוח של ה-NBA ולרוב סופגים רק ביקורות: בירושלים דרוש באופן בהול מישהו שישתולל בהתקפה במשך 15 דקות במשחק. השמיעו קולכם ושלחו קורות חיים במיידי.