השבוע האחרון נפתח במוצאי השבת עם גמר גביע ווינר בין הפועל ירושלים למכבי תל אביב. הקלאסיקו הישראלי. כבר כמה שנים טובות ששתי האימפריות של הכדורסל הישראלי לא נפגשו במשחק גמר, וכמה שזה היה חסר. נכון, זה רק גביע ווינר, זה התואר השלישי בחשיבותו, ותאמינו לי שבכל שנה הוא מוגדר אחרת על ידי האוהדים: אם הפועל זוכה אז "תואר זה תואר", "גמר מול מכבי זה תואר אמיתי ובלי כוכבית" וכדומה, אם הפועל מודחת בשלב כלשהו אז "זה לא תואר חשוב", "סתם עוד טורניר קדם עונה" וכדומה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אז העונה, זה תואר. ולא סתם אלא תואר מיוחד. אתם שואלים למה? כי לא בכל שנה אתה פוגש בגמר גביע ווינר את מכבי, ולא בכל שנה אתה מגיע כאנדרדוג מובהק ובלתי מעורער. הפועל נבנתה השנה בהתאם למידותיה החדשות-ישנות. התקופה שאחרי ההתאוששות מפצצת העזיבה של אורי אלון, מחזירה במעט את האדומים לימים שבהם האהבה והכסף כבר לא ממוקמים על אותה הסקאלה. שחקני אן.בי.איי כמו עמרי כספי, טיילר דורסי וקווינסי אייסי זרמו לצהובים, שחקני יורוליג נוספים כמו אות'לו האנטר ונייט וולטרס שוכנעו לחזק את אלה שכבר היו שם בעונה שעברה, שהגיעו אף הם מהמקומות האלה, דוגמת טאריק בלאק וסקוטי ווילבקין. בקיצור, חגיגה בלתי מוגבלת של שטרות בתל אביב. מנגד, הקבוצה מירושלים, שמרה על שחקנים שהוכיחו את עצמם בעונה שעברה והחתימה זרים אלמוניים למדי, כמו טרנט לוקט, אייזאה קאזינס והענק הליטאי. עקב כך, התואר הזה הוא מיוחד הפעם, הניצחון של הצניעות, השפיות והאהבה, אל מול השחצנות והכסף הגדול והמתלהם.
בואו לא נשכח שהקבוצה של עודד קטש (שבסך הכל ניהל את המשחק בצורה טובה), חסרה את אחד מכוכביה הגדולים ושחקן ההגנה של העונה האחרונה טיישון תומאס.
ליאור אליאב (צילום: פרטי)
אבל בואו ניגע קצת במי שכן היה שם, ונתחיל עם השחקן הטוב ביותר של הקבוצה, ג'יימס פלדין. רבע ראשון פשוט אדיר שלו, ועוד מספר פעולות קטנות-גדולות במאני טיים, עזרו לו לסיים ערב נהדר עם 21 נקודות. מי שמסתמן כ"גניבה" של הקיץ הוא לא אחר מסולימן בריימו. משחק פנומנלי של הפורוורד-סנטר הניגרי בשני צידי המגרש. רובנו לא הכרנו את טרנט לוקט טרם חתימתו בהפועל. גם לאחר מכן, במשחקי ההכנה לעונה, הוגדר הסמול פורוורד האמריקאי כחידה לא פתורה. עד המשחק במוצאי שבת, שם הוסרו כל סימני השאלה והתחלפו בסימני קריאה – טרנט לוקט הוא משחקני ההגנה הטובים באירופה – המחליף האולטימטיבי ל"רוצח השקט" מעונת האליפות האחרונה, טרנס קינזי. בנוסף, ראינו גם שחקן חכם ומגוון, וככל הנראה הבינגו הגדול של עודד קטש בקיץ האחרון. בגזרת הישראלים מי שנראה כרכש מוצלח יותר הוא נמרוד לוי, שאת תרומתו להתקפה אנחנו מכירים, אך הישראלי הצעיר שהגיע מאשדוד הראה לנו במשחק הגמר מהי מחויבות ולחימה חסרת פשרות – וזה מה שכל אוהד ספורט אוהב לראות.
במוצ"ש הפועל פותחת את הליגה במשחק חוץ נגד נס ציונה, ואנחנו מאחלים לה מכאן השגת תארים נוספים לעיר.
אני לא אסיים לפני שאתייחס לרגע העצוב ממוצ"ש האחרון, טקס הענקת הגביע והמדליות. מאמני ושחקני הקבוצה המפסידה, מכבי תל אביב, יורדים לחדרי ההלבשה ולא נשארים לכבד את הטקס (ולא בפעם הראשונה). זאת בושה שאסור לעבור עליה לסדר היום. זו פגיעה ישירה בספורטיביות, בחינוך של הדור הצעיר ובערך הכבוד בכלל, ובכבוד הענף בפרט.
גמר חתימה טובה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ממתי מכבי והנהלתה הם דוגמא לספורטיביות????מעולם לא ידעו להפסיד…ולכן כבר הרבה שנים לא ממש רואים השגים.בושה!!