טור אישי | למה אני כורז בערבית?

אז למה אני כורז בערבית?
– מכיוון ש-40 אחוז מתושבי ירושלים הם ערבים.
– מכיוון שהפועל ירושלים בעלת מורשת של קבלה וסובלנות.
– מכיוון שיש אוהדים, שחקנים ועובדים ערבים במועדון.
– מכיוון שאצלנו ביציע כולם צריכים להרגיש בבית.
– מכיוון שזה לא מובן מאליו במקומותינו.

אבל תכל'ס זאת חוכמה בדיעבד. האמת היא שזה התחיל לגמרי במקרה. במחצית של משחק נגד בני סכנין בסוף שנת 2019 הגיעו חברים אוהדי סכנין לבקר אותנו ביציע. פתאום, הרגיש לי נכון לכרוז גם בערבית. כמה דקות אחרי ההפסקה, הפועל כבשה וזכיתי לכרוז את הגול פעמיים. עכשיו כבר התמכרתי.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

המשכתי לכרוז בשתי השפות במשחקים מול קבוצות ערביות, כמחווה של קבלת פנים. כולל במשחק הבית הראשון של הפועל ירושלים לאחר האיחוד (נגד מ.ס. כפר קאסם).

כשעלינו לליגת העל, הוחלט על ידי הוועד המנהל ובשיתוף איתי, שהבמה המרכזית מאפשרת אמירה ברורה מצד הפועל ירושלים, לפיה אצלנו יש מקום לכולם. התחלתי לכרוז בשתי השפות בכל המשחקים.

בקיץ האחרון הועד החליט לסיים את הרוטציה בין הכרוזים ושעדיף כרוז קבוע. זכיתי בכבוד הנדיר. כן, כן, מי חלם אז בכיתה…

בכך הפכה הפועל להיות הקבוצה הראשונה בארץ (שאיננה ערבית) עם כריזה קבועה בשתי השפות. לא מהלך דרמטי במיוחד. הרי גם ברכבת, באוטובוס, במסיבות, בשלטי רחוב ובאתרים ממשלתיים – במקומות רבים מופיעה גם השפה הערבית. למה בכדורגל לא?

כנראה לכן נוצר דיון ער סביב הנושא. חשוב להתייחס אל טענות המתנגדים. למעשה, לרובן אני יכול להתחבר.

ההתנגדות הראשונית היתה לשינוי שם הקבוצה בערבית. זה התקבל, והוחלט שהשם הפועל ירושלים יישמר בכל השפות.

טענה נוספת היא שכריזה בשתי שפות מייצרת סרבול. לכן אני מקפיד על מתינות בערבית, וכורז בעיקר שערים ותוצאות.

יש אוהדים שחוששים שהפועל תיתפס כקבוצה שמאלנית. אני שותף לחשש משיוך פוליטי, אבל זה לא נכון לקחת את זה לשם. כמו הפועל, גם השפה הערבית לא שייכת לשמאל או לימין. זאת שפה חשובה בארץ ובמזרח התיכון, שגם יהודים רבים קשורים אליה, כולל סבתות יהודיות שעדיין מדברות אותה כשפת אם.

יש אוהדים שלא רוצים "לצאת שונים". אוהד שאני מעריך אמר לי שהוא פשוט רוצה להיות כמו כולם. גם אני לא חושב שהפועל צריכה להתאמץ להיות שונה. מצד שני, אסור לנו לפעול רק לפי איך ניתפס.

יש הטוענים שערבים תמיד היו רצויים בטדי, ואין צורך להכריז על זה בקולי קולות. גם בזה יש מן האמת. מזה שנים רבות שבהפועל מוצאו של אדם איננו עניין לדיון. אין זה מקרה שעלי עות'מאן הגדול הפך לשחקן הערבי הראשון בליגה הראשונה במדי הפועל ירושלים. בזמנו זה היה פורץ דרך.

אני עצמי גדלתי ביציע של הפועל. בתור נער בשנות ה-90 זה המרחב הכי מגוון שנחשפתי אליו. לערבי הראשון שהכרתי קוראים עמר סלמן. הערצתי אותו. הוא היה קפטן ערבי בקבוצה מהציבור היהודי. זה היה פורץ דרך. בהמשך הוא הפך למאמן הפועל ירושלים, מאמן ערבי ראשון בקבוצה שאיננה ערבית בליגות הגבוהות. בזמנו, גם זה היה פורץ דרך.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

שוב: כל זה אינו מקרי. זאת הפועל ירושלים, וזה חלק מגדולתה. קבוצה מהציבור היהודי, אבל משחקת בעיר מגוונת ומתגאה ביציע מכיל ושוויוני.

וישנה גם העיר ירושלים. אחח, ירושלים… המקום הקדוש, המעניין והמתוח ביותר בארץ. איך אפשר שלא לאהוב אותה על הפסיפס שבה. חיים בה המוני יהודים וערבים. למרות זאת, נדירים המרחבים שבהם כולם יכולים להרגיש שייכים.

הפועל ירושלים אולי לא תשכין שלום בעיר הזאת, אבל אפשר להעביר מסר יפה שמציב את שתי השפות אחת לצד השנייה, כשם שאוהדים שונים עומדים יחד ביציע, ושחקנים גדלים יחד במחלקת הנוער ובבוגרת. זה לא הזוי ולא מתייפייף. ממש בשבוע האחרון הופתעתי לשמוע מאוהד מרכזי ואהוב שהכריזה במשחקו הראשון היא שחיברה אותו לקבוצה.

לסיכום, אני חושב שהכריזה בשתי השפות נכונה לעיר שלנו, ומתאימה למועדון שלנו. אפשר להקשיב לטענות שזה מעלה – ולעשות גם התאמות, כפי שעשינו – אבל בשורה התחתונה זהו מהלך ראוי מצדו של מועדון שמעוניין לקבל את כולם.

יאללה הפועל يلا هپوعيل.

מחפשים את דירת החלומות שלכם בעיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים