1. חלון ההעברות שננעל השבוע הזכיר סממן נוסף ובלתי נסבל שמתלבש בדיוק על המודל של הפועל: לישון בעמידה ולחכות לרגע האחרון. בזמן שקבוצות כמו נוף הגליל התחמשו בארנסט מאבוקה וג'ון אוגו (לא משנה כמה זמן הוא לא שיחק, הוא עדיין שובר שוויון בליגה שרק אנחנו מתעקשים להדביק לה את הכינוי 'על') ומכבי פתח תקוה החתימה את אור אינברום ועידו שחר – שרואה רק רשת כשזיו אריה בסביבה, הפועל העבירה את עיקר החלון בלמצוא קבוצה שתקלוט את עידן שמש.
אדוארדו גררו בהחלט חיזוק ראוי, מה שקשה לומר על תעלומה בעל רקע בעייתי של עבירות משמעת ושם שמעלה אוטומטית אסוציאציה לאיוב קרא, אבל כך או אחרת – שחרור חלוצים בקבוצה שהבקיעה 15 שערים ב-21 מחזורים הוא ממש לא בגדר חובה. ולמה להשאיל את חאמד שולאג'ה עד שסוף סוף התחיל לתת פירות וביציע מחכים בכיליון עיניים להחלמתו? ואיך אורי אלון, שרק לאחרונה רכש וילה בפיתוח בסדר גודל של כ-180 מיליון שקל, רץ להתהדר בחברות בדירקטוריון, אבל לא דאג בתמורה להנחית כאן לפחות שחקן אחד בעל שיעור קומה?
בחשבון אחרון, מקבלי ההחלטות יכולים וצריכים היו לעשות הרבה יותר. רק הזמן והתוצאות הקרובות יגידו אם לא מאוחר מדי להמשיך לפנטז על הישארות.
2. במבחן התוצאה הראשון, כידוע, הפועל נכשלה. ובגדול. שפע המחמאות שנשפכו בעקבות ההופעות המצוינות של האדומים מול שתי הטוענות לכתר, הצליחו לטשטש שתי עובדות חשובות מאין כמותן: חרף אותן מחמאות והופעות טובות – למאזנה של הקבוצה נוספה נקודה בודדת משש אפשריות, וחשוב לא פחות – אותה יכולת לא מבטיחה יתרון כלשהו על אף יריבה בקרבות ההישרדות.
לכן ההפסד המביך והמיותר מול מכבי פתח תקוה אפילו מרגיז עוד יותר. אפשר עוד איכשהו לבלוע נאיביות מול התקציב המנופח של באר שבע (והאגו המנופח לא פחות של רוני לוי), אבל בשום אופן אי אפשר לומר אותו דבר מול היחידה שהפועל מקדימה בטבלה, עם הזדמנות בלתי חוזרת לפתוח ממנה פער כמעט בלתי מחיק של שמונה נקודות.
3. כל הכבוד לגיא בדש על אחד השערים שיתמודדו על תואר שער העונה, אבל לא יתכן שהביצוע המלוטש עלה לו לראש עד כדי כך שיבשל במו רגליו מהפך ליריבה במחצית השנייה. אדבאיו אדליי הרוויח ביושר כל סופרלטיב שהודבק לו בשבועיים האחרונים, אבל זה בטח לא נותן לו לגיטימציה לשנע לרשתו כדור שנבעט היישר לידיו. בצד השני, לא משנה אם מדובר בחלוץ וילי אגאדה או בבלם אונדרז' באצ'ו – כשאתה לבד עם הכדור מול שוער במרחק 4 מטר מהשער – האופציה היחידה היא כדור ברשת. אין הנחות.
אם הפועל רוצה לשרוד בליגה, וכדאי מאוד שכמה משחקניה ידאגו למחוק בשבועות הקרובים את הספקות סביב סוגיית הרצון, היא לא יכולה לספוג עוד שערים מגוחכים כאלה, ובטח שלא להחזיר לחיים יריבה שהמונח "ניצחון" זר לה לחלוטין העונה.
ועוד דבר קטן לכל הבכיינים והמתחבטים בשאלת ה-'היתה או לא היתה יד של אופק ביטון'. אנשי המשרוקית העניקו השנה להפועל שני פנדלים מול הפועל תל אביב ונתנו לה הזדמנות בלתי חוזרת ללקט נקודות ממכבי תל אביב עם יתרון מספרי ואדום דמיוני. זה הרבה מעבר למצופה, ומוטב להתחיל לקחת אחריות ולא לגלגל טענות ולבזבז אנרגיות בכיוון איגוד השופטים.
הבית החדש שלכם מחכה בלוח הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות