כשחוסר אחריות וחוסר מעוף נפגשים: אשטה אווקה וזיו אריה עשו את זה שוב

1. לא ברור מה מרגיז יותר – העובדה שקבוצה כמו בני סכנין עולה בשתי דרגות על הפועל, ועוד ביום בינוני מינוס ולאחר שבוע בו נזקקה לאטלס כדי לגלות היכן תארח, או הידיעה שכאשר הקבוצה נקלעת לחיסרון מספרי, אפשר לסגור את הבסטה תוך השלמה עם הקושי הבלתי מתקבל על הדעת לעבור את קו האמצע.

אחרי שהלהיט ההיסטרי של ליגת העל, וילי אגאדה, הידוע גם כבאנקר בהרכב של זיו אריה, שוחרר למועדון אלמוני באיחוד האמירויות, אפשר סוף סוף לפתוח עם חלוץ אמיתי, וטוב שכך. מצד שני, איך אפשר לבנות על משחק התקפי עם המורחק הסדרתי וחסר האחריות אשטה אווקה? חוסר ניסיון או כניסות מאוחרות עוד אפשר איכשהו להחליק בגרון, אבל תפיסה בחולצה ברחבה ששווה אדום פלוס פנדל?

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

ככה גומרים משחק אחרי 20 דקות ונותנים אשראי למאמן שממילא מסתגר להסתגר עוד יותר, בעוד הזדמנות אחת מני רבות להתרחק מעט משתי האחרונות, שלא לדבר על האופציה הדמיונית לחלוף על פניה של היריבה העירונית.

2. שפע מחמאות מגיעות לאדבאיו אדליי, שבסדרת זינוקים והצלות מנע מהפועל לרדת עם ארבע חתיכות על הראש עוד לפני ההפסקה. אותו כנ"ל לגבי הרכש הטרי סולומון דניאל, שניווט היטב את המשחק מאחור והוכיח שאחרי האכזבה התהומית מרוסלן ברסקי, בהחלט יש על מי לסמוך בקישור האחורי.

אוהדי הפועל ירושלים במשחק נגד בני סכנין בבלומפילד (צילום: אור בוקר)

מצד שני, בהיעדרו של גיא חדידה המורחק, חסר הטאץ' האיכותי שייקח את הפועל צעד אחד קדימה ויסכן בצורה משמעותית את מחמוד קנדיל, שקפא מקור בבלומפילד והודה מדי פעם לשחקני ההגנה שלו על שיתופו הפעיל בהתמודדות.

3. דממת האלחוט ששררה בסביבת בלומפילד שעה קלה לפני המשחק, גרמה אפילו לבעלי המאפיה "נשיקה צרפתית" לסגור את התנור מוקדם בהרבה מן הצפוי. מצד שני, נחמד לראות יריבה עם אולטראס פעיל (נטול מסכות) בצבע הנכון, וכשגם הפזמונים זהים בנוסח "הפועל עולה" ו-"מי שלא קופץ צהוב", נותר רק לתהות האם גם בסכנין שונאים את בית"ר לפחות כמונו.

אין ספק שאם לא היו עוברים בדרך נקודות ציון מקרית שמונה, דרך נוף הגליל ועד המושבה, היו מגיעים יותר מ-600 אוהדי המארחת. מאידך, לפני שמסתלבטים על סוגיית האירוח, חשוב לזכור שליד אירועי הדרבי הפארסה הזו זניחה בהחלט, מה גם שהסתיימה בשלוש נקודות קלילות.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

4. פינת העצבים שייכת כרגיל לקואץ' הכל יכול, זה שמציע את התפטרותו בידיעה שתידחה. למאמן של הפועל לקח הרבה (הרבה) יותר מדי זמן לשלב במשחק את אחמד סלמן, היחיד שלצד עידן שמש יכול היה לשנות את התוצאה כאשר הפועל בעמדת פיגור. לפניו נכנסו קלייטוס נומביל וברסקי – התקפה במיטבה.

אגב, הכרוז התעקש שנומביל נכנס פעמיים, ובהקראת ההרכבים נכשל כמעט בכל שמותיהם של שחקני הפועל. באופן אירוני, הקפיד להגות נכון את שמו של המאמן. רק לוח התוצאות עשה חסד עם הפועל וסירב להכיל במשך דקות ארוכות את השני של גיא מלמד, אך לא שינה דבר במניין הנקודות.

ובהפועל כמו בהפועל, גם כשהכל כבר חתום וסגור, חייב להגיע חץ מאכזב היישר ללב. משחק נטול הזדמנויות קיבל תפנית חדה בתוספת זמן בת 4 דקות, במהלכה הספיק שמש לכבוש שער שנפסל וגיא בדש התכבד בשער בכורה מבישול נאה של, ובכן, נומביל – באחת המסירות המדויקות שהצליח לנפק העונה. כי כזו היא הפועל – יכולה לפספס בלי סוף, אך לעולם לא תפספס הזדמנות לחדד את טעם ההחמצה.