לא ידעה לקחת: הפועל פספסה הזדמנות לניצחון חשוב ויוקרתי

1. אם מסתכלים על העובדות היבשות, יכול זיו אריה לדור בכפיפה אחת עם גדולי האומה של הפועל ירושלים, לא פחות. שהרי כך ייעשה לאיש שחילץ נקודה בבלומפילד מול קבוצת צמרת בעשרה שחקנים, ואפילו פתח, רחמנא לצלן, עם שני חלוצים במערך מופרך (מבחינתו) של 2-4-4. נכון שאף אחד מהם הוא לא עידן שמש, שבמאזנו 75 דקות ייבוש ונגיחה אדירה למשקוף דקה לאחר שנכנס, אבל למה לעסוק בזוטות.

אלא שמי שנכח במשחק, יודע שהרבה יותר ממה שהפועל זכתה בנקודה, היא פספסה שתיים יקרות, שבדיעבד היו מדביקות אותה ליריבה העירונית הלחוצה. ספק גדול מתי, אם בכלל, יתנדבו שוב בהפועל תל אביב לשחק כדוריד ברחבת קבוצתם ולהעניק להפועל במתנה שני פנדלים תוך פחות ממחצית. מחמאות לגיא חדידה שלקח אחריות כפולה (תודה ל-VAR) וכבש אחרי פנדל רשלני שהוציא את ארנסטס שטקוס גדול. מצד שני – מאחד השחקנים היותר מנוסים בהפועל מצופה לא לפשל מהנקודה הלבנה.

2. בניגוד לקילומטראז' שצבר חדידה, אשטה אווקה עושה העונה צעדים ראשונים בליגת העל. לאחר תקופה בה איבד את מקומו בהרכב הוא שב אליו, ובצדק, אבל קלקל בעיקר בשל חוסר ניסיון. אווקה אנרגטי, אחראי ובהחלט תורם המון למשחק המסודר בקישור האחורי, אבל בשום פנים ואופן לא יכול להרשות לעצמו לחטוף שני צהובים מיותרים בעקבות תיקולים מאוחרים ורחוקים כל כך מהשער של אדלאיי. נכון שהשופט יכול היה להפעיל שיקול דעת בעבירה השנייה, אבל במצבה של הפועל, מי שמוכרחים להפעיל את אותו שיקול דעת הם קודם כל השחקנים על המגרש. מי שמגיעה כאנדרדוג לכל התמודדות, לא יכולה להרשות לעצמה להישאר בנחיתות מספרית אחרי 33 דקות. נקודה.

אוהדי הפועל ירושלים במשחק נגד הפועל תל אביב בבלומפילד (צילום: אור בוקר)

3. ובחזרה למערך של קואוץ' אריה. בתחילת המחצית השנייה הוא הצליח להתאפק ולא לעשות חילוף הגנתי מול קבוצה שהתעקשה לא לתקוף, אבל הפציעה של אחמד סלמן כאילו נתנה לו אשראי לעשות במכנסיים ולשלוח במקומו לשדה את קלייטוס נומביל, שלצד הפיזיות המבורכת, בולט אצלו הרבה יותר אלמנט חוסר הדיוק. דקות ספורות לאחר מכן הגיע העונש עם השוויון.

וכאן מגיעה נקודה קריטית שבהפועל מוכרחים להפנים. כאשר רוצים לאכול את השעון – כל האמצעים כשרים, כולל בזבוז זמן יצירתי במיוחד של וילי אגאדה, שחטף מכה בראש, התקפל לחצי והתבלט על איכות ההצגה, לפני שהחליט לקום וליפול פעמיים – אבל מה פשר הקטע המרגיז לבזבז זמן בצורה מוגזמת כל כך במצב של שוויון, כולל חטיפת כדור במהלך האחרון וזחילה לדגל הקרן במקום לטוס לרחבה בניסיון לכבוש? הלו, הפועל, אתם שקועים במקום האחרון וסיבוב שלם אוטוטו מאחורינו. קודם לשאוף לנצח, אחר כך הסבה לתיאטרון.

הפועל ירושלים נגד הפועל תל אביב בבלומפילד (צילום: אור בוקר)

4. אנקדוטה משעשעת במיוחד אמש היתה פרשיית הדגלים שנשכחו, וגרמו לעיכוב של 12 דקות בליגה שמעזה לכנות את עצמה מקצוענית. חשוב לציין שהאחריות מתחלקת בין השופט הראשי לרביעי, אבל מי שנראו מגוחכים הם אנשי הקו, שעל אחד מהם נגזר לרוץ מחצית שלמה עם דגל כחול-לבן מחובר למקל של מטאטא, שלא במקרה דמה יותר לסמרטוט. גם הסחבת, תרתי משמע, במציאת האלונקה בשעת הצורך, תרמה הן לבזבוזי הזמן של הפועל והן לסנכרון בין התפאורה לרמת הכדורגל – שתיהן בגובה הדשא.

יותר ממילה טובה מגיעה לכ-200 אוהדי הפועל, שלא הפסיקו לשיר ולעודד את השחקנים, כי כידוע, כשלא מפסידים הפילוג מתפוגג. באורח פלא, שריקת הסיום מצאה אותם בסיטואציה לא מוכרת בעליל: הקריאות "תתפטר!" לעבר המאמן הגיעו דווקא מהיציע של אוהדי היריבה.