עונה לא פשוטה עברה על בית"ר נורדיה. הקבוצה, שהתמודדה לראשונה בליגה א', עברה לא מעט טלטלות – רצף הפסדים ארוך וקשה, החלפת מאמן ועימות מתוקשר בין הוועד המנהל לבין הספונסר הראשי מומי דהן, שהוביל בסופו של דבר לפיזור הוועד המנהל ולבחירות של ועד חדש.
חברי הוועד הקודם שמרו מאז החלפתם, אי שם בחודש נובמבר, על שתיקה כשהם מסבירים שהם לא רוצים לפגוע במועדון בזמן שהעונה עדיין לא הסתיימה.
כעת, שבועיים לאחר סיום העונה, פותח יו"ר הוועד הקודם ד"ר איציק אלפסי את הלב ובראיון עם "ספורט כל העיר" הוא מסביר כי "לא נעלמתי. סברתי שזה לא העת לעסוק בסיבות שהובילו לפירוק הוועד כשלמועדון ישנן מטרות מקצועיות לעמוד בהם. יש לי חברים רבים בנורדיה, שאני רוצה בהצלחתם, וחשבתי שעיסוק בעניינים שלא קשורים לפן המקצועי עלולים להזיק".
אז כעת, כשהעונה הסתיימה, מה בדיוק קרה?
"היו לנו שלוש עונות מצוינות, שבהן פעלנו בשיתוף פעולה פורה עם מי שתומך כלכלית במועדון, מומי דהן. בתקופה הזו הצלחנו להוביל את הקבוצה מליגה ג' לליגה א' ויצרנו סביבה עניין ציבורי רב. במהלך הקיץ שעבר התגלו חילוקי דעות בין הוועד לבין מומי לגבי אופי ניהול המועדון ומידת המעורבות שלו. המשבר המקצועי שנקלענו אליו בתחילת העונה הוביל לכך שהיו צריכות להתקבל החלטות משמעותיות לגבי מבנה הצוות המקצועי במועדון, ובנקודת הזמן הזו לא הצלחנו להגיע עם מומי לעמק השווה. פנינו לחברי העמותה, הסברנו להם את המצב. הם ביקשו שנפנה את התפקיד וכך עשינו".
איציק אלפסי (צילום: תהל רובין)
אתה לא חושב שוויתרתם מהר מדי?
"לא. היינו מוכנים להמשיך ולנהל את המועדון גם ללא תמיכתו של מומי. המשמעות של כך היתה שהתקציב יקטן באופן משמעותי. חשבנו שלא נכון יהיה לקבל החלטה כזו ללא התייעצות עם חברי העמותה. הצגנו בפניהם את הדברים, הם החליטו מה שהחליטו וכיבדנו זאת".
ובאופן אישי, נפגעת?
"מפתה לומר שלא ולהציג את עצמי כמישהו שדברים כאלה עוברים לידו. אבל האמת היא שהשקעתי ארבע וחצי שנים במיזם הזה, יחד עם חברים יקרים מאוד בנינו משהו מדהים בעיני, מכלום ממש, והאופן שבו עזבתי הותיר בי צלקת מסוימת".
מה אתה חושב על מה שקורה אחרי שעזבתם?
"בצד המקצועי אין ספק שהעונה הזו היתה הצלחה. בתחילת העונה הצבנו כמטרה את הפלייאוף העליון והמטרה הזו הושגה".
ובצד הלא מקצועי?
"אני עדיין חבר עמותה בנורדיה ואת הביקורת שלי, אם יש כזו, אומר במסגרת העמותה. מה שאני כן יכול לומר, כאוהד שרואה את הדברים מבחוץ, זה שקורה תהליך שאני אישית לפחות, חששתי ממנו כבר בהתחלה – איבוד הזהות. כדי שנורדיה תוכל להוות אלטרנטיבה אמתית לאוהדי בית"ר, היא צריכה להיות בעלת זהות בית"רית".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה זה אומר?
"בעיניי זה קודם כל שני דברים: אותנטיות וסנטימנט לאומי".
וכיום זה לא קיים בנורדיה?
"לטעמי פחות".
אוהדי בית"ר נורדיה (צילום: אורן בן חקון)
איך אתה רואה את העתיד של נורדיה?
"לדעתי נורדיה צריכה להפסיק להסתכל לכיוון בית"ר. היא צריכה להתפתח וליצור לעצמה זהות משלה. איחוד בין בית"ר לנורדיה הוא פנטזיה לא מעשית. המודל של קבוצת אוהדים לא מתאים לבית"ר. הקהל של בית"ר הוא מאוד הטרוגני וקשה לאחד אותו למסגרת של קבוצת אוהדים. בנוסף, הקהל של בית"ר הוא לא מסוג הקהלים שישקיע בתהליך ארוך טווח ויתמיד בכך לאורך זמן. הקהל של בית"ר, לטוב ולרע, הוא קהל של מומנטום והתלהבות. כך שלמעשה, כל איחוד בין בית"ר לנורדיה משמעותו שבית"ר בולעת את נורדיה ואז בעצם לא עשינו כלום".
אורי
נורדיה קבוצה של מומי דהאן ולא של האוהדים.