ללכת עד הסוף / יניב בן חקון
במשך שנים סובלים אוהדי בית"ר מאוהדי לה פמיליה. הגיע הזמן לנקות את העשבים השוטים שהורסים כל חלקה טובה בקבוצה
שני חברים צופים בחדשות בגבר הנעמד על ראש בניין האמפייר סטייט ומאיים לקפוץ. האחד אומר, "אני מתערב איתך שהוא יקפוץ בסוף", והשני טוען שלא. אחרי ויכוח של חצי דקה הם מחליטים להתערב. השניים צופים במתרחש וממתינים לראות מה יקרה. אחרי כמה שניות מניף הגבר שעל גג הבניין את ידיו, צולל מטה ומתרסק. הבחור שהפסיד בהתערבות שולף שטר מהארנק ומושיט לחבר. "יש לי רגשי אשמה", אומר המנצח, "האמת שכבר ראיתי בחדשות הצהריים שהוא קפץ". עונה לו המפסיד: "גם אני ראיתי את החדשות בצהריים, אבל לא האמנתי שהוא יקפוץ שוב".
ה-10 ביולי סומן כתאריך היעד. הגצים כבר ניתזו בתחילת יוני, אבל המבחן האמיתי היה אימון הפתיחה הרשמי של בית"ר. מבחן הרבה יותר גדול מהמבחן המקצועי שצפוי העונה לקבוצה של רוני לוי. מבחן על הזהות, על העצמאות, על העתיד.
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
במשך חודש שלם, מאז חתם עלי מוחמד בקבוצה, אנשים ניחשו והימרו מה יקרה עם יריית הפתיחה. האם הקהל יתאפק, יגלה בגרות ויקבל את הקשר באהבה, או שמא הקומץ שוב ירים את ראשו וירסק את השחקן ואת המועדון.
לדשא עלו כל השחקנים המובילים שהביא משה חוגג לבית וגן. ביציע ומסביב למגרש היו מאות אוהדים נלהבים. במתחם האימונים הסתובבו עשרות עיתונאים שבאו לסקר. אווירת חג. ואז זה קרה. קומץ אוהדי לה פמיליה החליט להרוס לאוהדי בית"ר את החגיגה, פתח את הפה, קילל את היהלום שהגיע מנתניה וגרם למשה חוגג לעזוב את מתחם האימונים ולאיים בעזיבת המועדון.
חוגג למד מאלונה ברקת הרבה דברים. עכשיו הוא גם מאיים לעזוב, בדיוק כמו שאיימה הבעלים של באר שבע בתחילת דרכה בבירת הנגב. תקראו לזה פופוליזם, תקראו לזה 'תחזיקו אותי', או קריאות זאב-זאב, בשורה התחתונה זה עבד לאלונה. האוהדים מהדרום יישרו קו והיא נשארה להשקיע במועדון. "אלונה חינכה את האוהדים", זעקו הכותרות. עכשיו הבעלים הצעיר של בית"ר מנסה את אותה אסטרטגיה.
מבחינתו גם הוא מגיע למועדון אחרי תקופת יובש, גם הוא משקיע ונותן תקווה, גם הוא מאמין שיש ביכולתו לשנות. יצליח? לא נדע עד שהוא באמת יעזוב. כי רק כשזה יקרה, ורק כשגם השחקנים יגדלו סוף סוף ביצים ויסרבו לשחק נוכח כאלה קריאות, משהו פה יתחיל לזוז. רק אז אותם טיפשים שהשתלטו לנו על המועדון (ועוד חושבים שהם אוהדים אמתיים), יבינו שהם הלכו יותר מדי רחוק.
אומרים שכאשר טיפש זורק אבן לבאר, אלף חכמים לא יצליחו להוציא אותה. זה הסיפור של בית"ר. אתמול, היום ולצערי גם מחר. עשרות אלפי אוהדים מצוינים שלא מצליחים לתקן את הנזק שעושים כמה מאות רקובים. עשרות אלפי אוהדים אמתיים, שלא מצליחים למגר את המתחזים. בואו נקווה שהפעם לצעד של חוגג יהיו השלכות. אחרת, לצערי כל עוד הטיפשים האלה מנכסים לעצמם את המועדון, נמשיך לראות שוב ושוב את אותן תוצאות. כי כמו שכבר הבנו, להבדיל מהגאונות, לטיפשות אין גבולות.
במסלול התנגשות / אלון סין משה
קריאות גזעניות באימון, שחקן שלא יוצא מחדר ההלבשה ובעלים שמאיים לעזוב: איך תיגמר הסערה התורנית בבית"ר?
מאז רכש את הקבוצה לפני כשנה, עושה רושם שמשה חוגג משתדל לעשות כל שביכולתו כדי להציג את עצמו כאלונה ברקת. הוא רוכש שחקנים במיליונים, מפתח את המערך הניהולי (השלד רוני לוי-אלי אוחנה-יוסי בניון הוא רק ההתחלה), לא פוחד לצלול לתוך הפוליטיקה הישראלית ולהביע תמיכה במפלגת ימין (הליכוד), מאיים על אוהדים בתביעות אישיות אם יפגעו בקבוצה (ולמרבה המבוכה, חוטף בעצמו כאלה בעולם העסקים), והשבוע אפילו הודיע כי הוא שוקל את המשך דרכו בקבוצה אחרי שנשמעו, תיראו מופתעים, באימון הפתיחה של בית"ר קריאות גזעניות לעברו של עלי מוחמד. ינטוש את הספינה? אל תבנו על זה. גם ברקת איימה.
בחודש אוגוסט 2018, כשהגיע לכותל כדי לברך את היושב במרומים אחרי שלקח לידיו את בית"ר, אמר חוגג למצלמות: "יש אתגר יפה בבית"ר ודווקא אלונה ברקת, שהיא אישה שאני מעריץ, היא היתה ההשראה שלי למהלך הזה. היא נכנסה לבאר שבע כשהייתה חולה והיא הבריאה אותה ובגדול. אני רוצה לעשות מה שהיא עשתה, ללכת בעקבותיה. יש בעיות, אבל נעבוד בצורה מסודרת, ואני מלא באופטימיות שנצליח לסדר את המיטה החולה".
מיטה חולה? חוגג לא הבין עד היום שהוא לא יכול לחנך את אוהדי בית"ר כפי שעשתה זאת ברקת. הוא לא הצליח לגרום לאוהדים לרוץ לקנות מנויים, ההבטחות שלו למגר את הקריאות הגזעניות התנפצו באימון הפתיחה השנה וסגל השחקנים שהרים לא מסוגל לרוץ לאליפות, אפילו לא לבשל פלייאוף עליון.
אין ספק שהשבוע האחרון היה מהגרועים שחווה חוגג מאז נכנס לתפקידו כבעלי הקבוצה. הלחץ שלו בא לידי ביטוי בפוסטים שכתב בקבוצת הפייסבוק "זר לא יבין זאת" ובראיונות שהעניק לתקשורת. לדוגמה, בפוסט שלו על טל "שחקן שפוגע במועדון זה רע" כחילה כתב חוגג את המילה "מנויים" בכל משפט, כמעט: "חייב להגיד שאני חש קנאה למועדונים הגדולים האחרים, מצד אחד הם כולם ביחד לא הוציאו חצי ממה שאני הוצאתי על רכש ומצד שני למועדון הכי גדול בארץ אין אפילו שליש מכמות המנויים שיש להם. אפילו לנתניה (כבודם במקומם מונח) יש יותר מנויים מלנו. אי אפשר שכל שנה המועדון יתבסס רק על הכנסות ממני, צריך בסיס מנויים גדול ויציב, כמו שיש לאחרים, כדי לדעת שיש קהל נאמן שהולך עם המועדון תמיד. מצד אחד אני מרגיש שיש לנו 100 אלף מאמנים אבל מנויים פחות מ4,000".
כששאלתי את אשת השיווק הספורטיבית אושרה לוי מה היא חושבת על הסרטון שפרסמה הקבוצה במהלך השבוע ורץ בווטסאפים, בו רואים את שחקני בית"ר הופכים לאנשי טלמרקטינג, מנסים לשכנע אוהדים לקנות כמה שיותר מנויים, היא לא ידעה מה לענות לי. המבוכה היתה ניכרת על פניה. ככה מתנהלת קבוצת כדורגל רצינית? אתם מעלים בדעתכם את כריסטיאנו רונאלדו מתקשר לאוהדי יובנטוס כדי להציע להם לרכוש מנויים?
כשאחד מסמלי העבר הגדולים של המועדון, אהוד כחילה, צוטט אומר כי "משה חוגג הוא בושה וחרפה לכדורגל הישראלי, דאג להעיף את כל שחקני הבית", זאת לא הגזמה אלא מציאות בלתי נסבלת. כשבנו, טל כחילה, כותב בכאב: "בחלומות הכי גרועים שלי לא חשבתי שהמועדון בו גדלתי וחונכתי יעלה פוסט נגדי בקבוצת אוהדי בית"ר ירושלים, ויגרום לחלק מהקהל לשלוח לי הודעות נאצה וקללות על כך שגרמתי להפסד כספי למועדון", זה צריך להדליק נורה אדומה. למומחי הספורט בארץ אין כבר ספק, לחוגג יש דרך ארוכה כדי להפוך להיות אלונה ברקת.
תגובות