דעה | עניין של כסף – הסיבה שבגינה משה חוגג לא החתים את המאמן שהוא רצה

עוד ועוד שמות של מאמנים נזרקים לאוויר. פעם זה יוסי אבוקסיס, פעם ברק בכר ופעם רוני לוי. לפני זה גם היה את ניסו אביטן, היו מחשבות של צוות אימון זר וגם תהיות האם להמשיך את ההתקשרות עם ניר קלינגר.

הסיבה לכל הרחב בחש הזה סביב מינוי המאמן היא בשל העיכוב בהכרזה של בית"ר ירושלים על המאמן. כדי לעשות סדר – עד כמה שידוע, רוני לוי סגור בבית"ר, יש גם מי שאומרים שהוא נעול. ההכרזה על מינוי תגיע בתחילת בתחילת השבוע הבא – לאחר ה-1.6.19, המועד שבו יכולה בית"ר להחיל את סעיף היציאה מהחוזה שלה מול ניר קלינגר (תמורת פיצוי של 2 משכורות).

בית"ר ירושלים, ובעיקר אמורים הדברים לגבי משה חוגג, בדקה גם אופציות אחרות. חוגג עצמו הודה בכך בראיון שנתן לתוכנית הספורט 'בדרך למגרש' ברדיו ירושלים. זה מחזק את התזה לפיה רוני לוי הוא לא בדיוק הבחירה הראשונה של בעל הבית, אבל כנראה שלא תהיה לו ברירה.

ההיכרות המוקדמת שלו עם ברק בכר, ההצלחות המקצועיות המרשימות שלו בבאר שבע וקודם לכן בקרית שמונה, קסמו מאוד לחוגג. הוא היה שמח מאוד לראות אותו בבית וגן, אבל לצד הרצונות (אולי אפילו חלומות) יש גם מציאות. לבכר יש חוזה כבד בהפועל באר שבע ולעוד 3 שנים. אפשר כמובן להרים טלפון לאלונה ברקת ולסגור על סכום שחרור, אבל זה רק יגדיל עוד יותר את העלות של בכר, שגם כך גבוהה מאוד. בדיוק כמו צוות אימון זר, שעליו ויתר חוגג בשל עלויות כספיות כבדות, הוא ייאלץ לוותר (לפחות העונה) גם על בכר, ולהסתפק ברוני לוי – הבחירה המועדפת של יוסי בניון ואלי אוחנה.

רמי מנדל

ביום ראשון הקרוב יצוין יום ירושלים, ובשבילי זו הזדמנות להעלות על נס שניים מגיבורי הספורט הירושלמי שלי. שניהם, כמעט מיותר לציין, אדומים. שניהם הטביעו חותם. שניהם סמלים. שניהם ענקים. אני מדבר על אלי בן רימוז' מהכדורגל ועל עדי גורדון מהכדורסל.

הבחירה בשניהם היתה קלה. בן רימוז' היה האליל האדום של שנות ה-70. הג'ורג'י בסט של הכדורגל הירושלמי. הוא היה הכדורגלן המושלם. אחד הגדולים בתקופתו. הוא שימח את כל אוהדי הפועל ירושלים והוא ללא צל ספק גדול שחקני הפועל, ואחד מגדולי השחקנים בירושלים כולה.

על הפרקט אין בחירה קלה יותר מאשר בעדי גורדון. האיש ששם אותנו על המפה. האיש שהביא תואר ראשון למלחה. האיש שהטביע את הסלוגן שכנראה ילווה את הפועל לדורותיה. והאיש שהפך את הפועל לקהילה הנפלאה שהיא.

לימים הכרתי את שניהם יותר מקרוב. עם בן רימוז' אני עדיין מתראה מדי פעם. אנחנו נזכרים בעבר ומשחזרים רגעים גדולים. המפגשים איתו מלווים אצלי ביראת כבוד. בכל זאת – מדובר בבן רימוז'.

השיחות שלי עם עדי גורדון הן תמיד על ההווה והעתיד ולאו דווקא על העבר. עדי תמי מסתכל קדימה ומדבר על הסמל ועל מה שהוא מסמל.