דעה | המאור הגדול: בית"ר ירושלים צריכה כבר עכשיו להאריך את החוזה של בוזגלו

העונה הזו תירשם ככל הנראה בדפי ההיסטוריה של בית"ר ירושלים כמבוזבזת או אם תרצו כעונת ההרצה של משה חוגג בכדורגל הישראלי. בעל הבית של בית"ר ירושלים עושה העונה שיעורי בית תוך כדי תנועה. חלק מהמסקנות הוא כבר יישם וסביר להניח שהלבטים והדילמות יעסיקו אותו בחודשים הקרובים במסגרת ההכנות לעונה הבאה, גם בנוגע לעמדת המאמן.

• האם הסיטואציה הנוכחית בבית"ר מתאימה ליוסי בניון?
• אלה שני היהלומים שחייבים לשחק ביחד בבית"ר
• מה היתה בית"ר צריכה לעשות אחרי הקריאות הגזעניות נגד שחקניה?

סוגיה נוספת שמן הסתם תעסיק את חוגג בחודשים הקרובים היא זו של מאור בוזגלו, הילד הענק של יעקב בוזגלו, שחזרתו לכדורגל העונה היא בבחינת נס ונותנת תקווה לכל אותם הספורטאים שעוברים פציעה קשה ברצועות הצולבות. בקרוב מאוד יצטרך חוגג להחליט האם הוא הולך על בוזגלו בכל הכוח ובכל מחיר?

בוזגלו, כידוע, היה בעיצומה של תקופה נהדרת בהפועל באר שבע, במשפחה כבר התחילו לחלום על הכסף הגדול בליגה הסינית והעתיד היה נראה מבטיח מאוד, עד שהגיעה הפציעה הנוראית, ואז הניתוח שכנראה לא צלח, השיקום הארוך והחזרה למגרשים שנגדעה בשנית. החלומות הוורודים נדחו נוכח המציאות העגומה וסימן שאלה גדול ריחף מעל היכולת של בוזגלו לחזור שוב לעצמו.

עם כל הטעויות שנעשו בתחילת דרכו של חוגג, ההימור על מאור בוזגלו היה מהלך גדול שלו. כעת אפשר לומר שההימור הזה הצליח בגדול, בוזגלו חזר ויש להניח שהוא הפתיע אפילו את עצמו.

רמי מנדל

בוזגלו מסיים את חוזהו בבית"ר בקיץ הקרוב ולקראת פתיחת משא ומתן על חוזה חדש, ברור לכולם שתנאי הפתיחה שונים לחלוטין מאלו שהיו לפני כחצי שנה: בוזגלו השתלב בצורה נהדרת בבית"ר, הוא נחשב לאהוב הקהל ואבא יעקב יודע שעם הנתונים הללו, הקלפים שוב בידיים שלו.

הילד כבר לא כל כך ילד. הוא בן 31, ואין לו עוד הרבה זמן לפצות על השנים האבודות. לטעמי זה הזמן לפתוח במשא ומתן ולהגדיל את שכרו של בוזגלו כדי לסיים אותו במהירות ולהבטיח את ההישארות של בוזגלו. זה יהיה צעד נכון עבור בית"ר ירושלים אבל גם צעד נכון למשפחת בוזגלו. יש לסגור את הסיפור בחוזה בסכומים ריאליים ומכובדים ויפה שעה אחת קודם.

האיש הנכון

על הגעתו של יוסי מזרחי לקטמון עוד יברכו ראשי קטמון ואוהדיה, כי אין לי ספק שהוא האיש הנכון עם הניסיון הדרוש להעלות את הקבוצה לליגת העל. התיקו המאופס, בתוספת החמצת הפנדל בדקה ה-90, מלמד על סגנון המשחק של מזרחי ועל השקפת עולמו – משחק טקטי, מסודר ומבוקר. רק בדרך הזו, מאמין מזרחי, תוכל הקבוצה להעפיל לליגת העל.

קראתי את התגובות של חלק מאוהדי קטמון, שאינם מרוצים ודורשים משחק התקפי רב שערים, גם במחיר של ספיגה ואובדן נקודות. למרות שאני מכבד את דעתם, אינני מסכים איתם. בתחרות הזו עדיף ניצחון מכוער וההעפלה היסטורית לליגה הבכירה, מאשר לשחק התקפי ולהישאר לשנה נוספת בליגה הלאומית.

זיכרון גורלי

ביום שישי שעבר, במזג אוויר סוער, נערך בעיר דרבי סוער במסגרת גביע המדינה לנוער בין בית"ר להפועל ירושלים. לא דרביון אלא דרבי אמיתי, כמו בימים הטובים. האדומים מול הצהובים.

ישבתי ליד אלי אוחנה, מישל דיין, יאיר אסייג ומשה חוגג וביחד נזכרנו בימים הטובים של הדרבים הסוערים בין הקבוצות הירושלמיות – מתח, עצבים, קהל והרבה אמוציות על המגרש. הפועל הובילה, בית"ר השוותה בתוספת זמן, המשחק נגרר להארכה ואז פנדלים. איך זה נגמר בסוף? אני מניח שאתם כבר יודעים. מסורת זו מסורת, די.אן.איי של מועדון לא משתנה, האדומים הפסידו וכמה מסכנים האוהדים שאכלו להם, שוב, את הלב.