לאן נעלם איציק כהן?

עונת 2018/19 כבר יצאה לדך, כשבסוף השבוע שעבר הצטרפו אל ליגת העל והליגה הלאומית גם משחקי הליגות הנמוכות יותר, אך בזמן שמאות כדורגלנים ישראלים מתרוצצים על כר הדשא באצטדיונים השונים, החלוץ איציק כהן, ששיחק בשנים האחרונות בבית"ר, בקטמון ובהפועל (שבה גדל) בחר להעביר את ראש השנה האחרון דווקא באומן שבאוקראינה, על יד קברו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל.

הטיול הזה לאומן, דווקא בתחילת עונה, רק מגדיל את התעלומה סביב כהן, (שיחגוג יום הולדת 29 בחודש ינואר הקרוב), שהיה עד לפני שנים בודדות אחד החלוצים הירושלמים המובילים. לאורך מרבית שנותיו ככדורגלן יצא לכהן שם של סקורר גדול, אבל גם של שחקן בעייתי: עימותים עם פרדי דוד, סלמן עמר, עידן טל (כשחקן), לופא קדוש ז"ל, אריאל שיימן, יו"ר מכבי הרצליה ועם שלומי קניאס, מנכ"ל הקבוצה – כל אלו 'זיכו' אותו בתדמית הבעייתית.

תחילת דרכו של כהן, כזכור, היתה דווקא סוגה בשושנים. הוא גדל במחלקת הנוער של הפועל, הצטיין בה וכבש בצרורות. בינואר 2009 עבר כהן לקבוצת הנוער של בית"ר, שם כבש עשרה שערים, חזר לאדום ושיחק בבוגרים של הפועל ומשם המשיך למ.ס אשדוד ולהכח עמידר רמת גן לתקופות קצרות. אחרי הקדנציה ברמת גן שב הביתה להפועל, לשנתיים, ואת עונת 2012/13 סיים כמלך השערים של הקבוצה, עם 18 שערים. באוגוסט 2013 עבר כהן לבית"ר, ובמשך שתי עונות כבש 15 שערים. בעונה השנייה היה גם כן מלך שערי הקבוצה.

בינואר 2016 החלה הנפילה הגדולה, עם שתי בחירות שגויות שעשה: האחת כשחתם במכבי נתניה רוויית הבעיות הכלכליות, שממנה השתחרר אחרי חצי שנה בלבד. השנייה – החתימה במכבי הרצליה (אחרי ששיחק קודם לכן בהפועל קטמון, כבש עשרה שערים אך לא הסתדר עם המערכת). בהרצליה הוא נענש פעמיים, על רקע עימותים עם הצוות המקצועי ועם הבוס הגדול שיימן, והושעה עד סוף העונה. בעונה האחרונה שלו כשחקן פעיל, במדי מכבי הרצליה, הספיק כהן לשחק 484 דקות בלבד. במאזנו היו אפס שערים וחמישה משחקים בלבד בהרכב הפותח.

האם היו אלה הבחירות הבעייתיות שלו ושל סוכנו באותה תקופה, אבי נמני, שהביאו למצבו העגום? האם זה הפתיל הקצר שלו, שגורם לו פעם אחר פעם למעוד? האם זו רק יד (או רגל) המקרה, וכהן – שבינואר הקרוב יסגור, כאמור, 29 חורפים – עוד יחזור בגדול? ייתכן שכל התשובות נכונות.

איציק כהן (צילום: שרון בוקוב)

אריאל שיימן, יו"ר הרצליה, שאצלו בעצם נראה כהן לאחרונה כשחקן פעיל, לא ממש רצה לדבר על החלוץ שעימו התעמת: "הוא היה אצלי עונה אחת והיה פצוע במרבית העונה. לא חתכתי אותו. הוא קיבל כסף עד לסוף אותה עונה, ואני לא מעוניין להיכנס לסיפור עצמו. לא מתפקידי לדבר עליו, לא אפגע בפרנסתו".

עופר טלקר, שהיה מאמנו של כהן בהרצליה: "איציק בחור מוכשר. חסרים לנו חלוצים חזקים, מהירים ועם ניתור כמו שיש לו. הבעיה היא שההסתגלות החברתית שלו לא הצליחה בהרצליה. זה כלל עימותים חוזרים עם משה סיני, שהיה המאמן, ואיתי כעוזר. כשהפכתי למאמן ראשי שחררתי אותו, כי זה דרש ממני כל הזמן להתעסק רק עם שחקן אחד. הוא גם היה פצוע וממילא לא התאמן. כשהוא רק הגיע ליטפנו אותו, כי הבנו שהוא בחור מיוחד. דיברנו איתו המון כי רצינו אותו, אבל זה רק הלך והידרדר. הוא פספוס".

פרדי דוד, שאימן את כהן בקטמון למשך חצי עונה: "אין ספק שלאיציק צריך לגשת בצורה שונה, אם רוצים להרוויח אותו. הוא קיבל לדעתי החלטה שגויה כשבחר לחתום בהרצליה: זה לא המקום בשבילו. איציק חי על אדרנלין, על ריגוש, והרצליה זה המקום הכי מת בכדורגל. הוא חייב לחזור דרך הליגה הלאומית – בתוך חודש הוא נכנס לעניינים".

אבי נמני היה, כאמור, סוכנו של כהן במשך כמה שנים, אך דרכיהם נפרדו – ולא ברור למה. "אני לא הסוכן של איציק, לא בקשר איתו אפילו, אבל נפרדנו בסדר", אומר נמני. "הוא לא היה חתום איתי על הסכם. נתתי לו הכול באהבה, ברצון טוב. יש לי זיכרונות טובים ממנו, ואני לא רוצה לומר דברים אחרים. מאחל לו שהחיים המקצועיים שלו בהמשך יהיו טובים וחיוביים. האם איציק כהן יכול לחזור לקדמת הבמה? אין שום סיבה שלא. יש לו היכולות, הוא חלוץ איכותי שצריך טיפת מזל".

חן מנצורי, חבר קרוב וחלוץ הפועל בעבר, שהיום משמש סוכן שחקנים, שופך אור על חייו האישיים של כהן, שכבר שנים הולך ומתחזק מבחינה דתית: "איציק מחובר מאוד להשם יתברך. שנים שהוא שומר שבת, אבל ללא הסממנים החיצוניים של כיפה וציצית. הוא כבר לא מתעצבן כמו פעם. בקטמון הלך לו מצוין, והם הפסידו אותו בענק. בהרצליה היה חושך מצרים בעונה האחרונה, בלי קשר אליו".

"איציק השתנה", מוסיף ומדגיש מנצורי. "הוא מתאמן באופן עצמאי, ולשחק הוא לא שכח. לחזור דרך הפועל? אם הפועל רוצה לעשות עונה טובה ומשמעותית, היא צריכה להשקיע בו ולתת לו סכום שגם מגיע לו. הוא יצדיק את זה".

אופיר עזו, שרצה את כהן מאוד בעונה שעברה כמאמן הפועל: "מהרגע שאיציק הלך למכבי הרצליה אמרתי לו שזה לא המקום בשבילו. הרצליה לא קבוצה דומיננטית, היא הגנתית מדי, וכשאיציק לא מגיע למצבים וכשלטעמו השחקנים לצידו לא מספקים את הסחורה, זה גורם לו לבוא עצבני יותר לאימונים, וכן – אצל איציק הכל מתחיל ונגמר במאמן. רציתי אותו מאוד בהפועל, והייתי בטוח שהוא יחתום. הציעו לו 2,000 שקלים פחות ממה שהוא קיבל בהרצליה, והוא לא רצה לבוא. לטעמי הוא עשה טעות. לפעמים עדיף להפסיד כסף וללכת למקום שיאמין בך. אם איציק היה משנה את הגישה הזאת אצלו, הוא עד היום היה משחק בקבוצה גדולה. אני מאוד אוהב את החוצפה החיובית שלו. הוא יודע לשחק תחת לחץ, גם במועדון גדול כמו בית"ר הוא ידע, ואת מה שהוא נתן אי אפשר לקחת ממנו. אם איציק היה בקבוצה בשנה שעברה, היינו בוודאות בפלייאוף העליון. אני בטוח שהוא יחזור. הוא צריך לבוא היום טיפה מלמטה, ולהוכיח בלי לדבר. אם יהיה לו ראש נקי ומאמן שנותן לו את הגב, הוא יצליח".

כהן, כאמור, שהה בשבוע שעבר באומן שבאוקראינה, ובחר שלא להשיב לפניית "ספורט כל העיר".