השבוע פתחתי את עיתוני הספורט וחטפתי שוק. זה היה בבוקר (יום שני) שאחרי הדרבי התל אביבי בכדורסל, קמתי בציפייה לקרוא על זוועות המשחק בדרייב אין, פרשנויות וניתוחים והסברים, ותשובות לשאלות הקשות, וזוויות חדשות, אבל לצערי – נאדה. אני לא תמים, ולצערי גם לא ילד, ועדיין הייתי מופתע מגודל הטיוח, ההסתרה והנדסת התודעה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
הפער גס וניכר, הכי בוטה שאפשר, הכי שקוף שיש. נזכרתי ביום שאחרי גמר הגביע בכדורגל, במהדורות החדשות שהלכו וחפרו מסביב וחיפשו עוד תגובות לביזיון, עוד תגובה של שר הספורט או איזה חבר אופוזיציה טעון משקעים שידבר על תהליכים,
ויכליל את כל אוהדי בית״ר, או עיתונאי לבן שיספר שהוא לא ראה דבר כזה מימיו.
ראיתי אז תקשורת ישראלית מוטה ואינטרסנטית, טבועה בפוליטיקה, ששמה בצד את ההצגה ההירואית של הצהובים שחורים מירושלים ונכנסת במועדון בכל הכח. תקשורת שרוצה להדגיש ולהבליט את פריצת האוהדים שחלה 40 דקות לאחר השריקה, למסגר אותה כאירוע שסיכן את חייו של הנשיא ובייש את כל המדינה, ולהכין את הקרקע לעונש. תקשורת שמנסה לטעון ״שלא היה דבר כזה״. להלעיג את כל אוהדי בית״ר, ללעוג להם, לטנף, להרוס את השמחה, לייצר דעת קהל נגד.
אז חיכיתי, והנה הגיע הדרבי התל אביבי בכדורסל. מראות – שאלוהים ישמור. מוטות, ברזלים, מכל הבא ליד. אז פתחתי את העיתון, וחיפשתי את המילים. אבל הן לא היו שם.
ואם פספסתם את מה שקרה בגמר סל בכדורסל, להלן תקציר: האדומים הדליקו עשרות אבוקות, שמעון מזרחי – חתן פרס ישראל אני מזכיר, נאלץ לעבור בידוק כאחרון החוליגנים, אוהדים נפצעו (אפילו אשתו של ג’ון דיברתולומאו שחקן מכבי ת”א), אבל לא מצאתי כלום, כאילו אין לזה זכר, כמו לא היה. רציתי לקרוא על הבלאגן בדרייב אין, על סכנת החיים והמחנק.
רציתי לקרוא, אבל לא היה כמעט כלום. מתי תהיה פה תקשורת ספורט רצינית ואובייקטיבית? אולי גם התקשורת צריכה רפורמה?
דילרי
מעוז יקירי – איך אתה יודע על כל האירועים שהיו בדרבי התל אביבי, אם לא היו בתקשורת ??