משה חוגג צולח יום ביומו. הוא בטח הולך לישון די מרוצה. התוכנית להמשיך לגרום לבית"ר לגסוס בכיעור עובדת לו בינתיים. חוגג מסמן וי על כל יום שחולף בלי פירוק, ושכולם יקפצו. הוא ייתן לבית"ר לזחול על גחון והעיקר לא להגיע למפרק שיוציא אותה מידיו ללא תמורה. חוגג לא מוכן להיות האחרון במשחק הפירמידה הזה שבית"ר הפכה להיות.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
איך דרך נעימה לומר זאת – הגיע הזמן למרוד בחוגג. כמובן, לא מרד אלים. אירועים כגון פיצוץ האימון ביום שלישי השבוע בבית וגן אינם תורמים דבר. הם גורמים נזק תדמיתי לבית"ר, יוצרים מחנאות בין האוהדים וממילא לא מדובר במהלכים שיגרמו לחוגג לוותר. אז מה כן? ובכן, אם כל אוהבי בית"ר מבינים שהטוב ביותר בשבילה הוא פירוק, אז הגיע הזמן לפרק. אבל לא האוהדים צריכים לפרק את בית"ר, אלא השחקנים. מרד.
והנה פרטי המרד: מעתה והלאה שחקנים יסרבו בתוקף לשתף פעולה עם חוגג וידרשו שחרור לאלתר. בראש מחנה המרד צריך לעמוד יוסי אבוקסיס, שראוי שיודיע לחוגג על עזיבה. כל מי שמשתף פעולה עם חוגג – חוטא בסיוע לגסיסת בית"ר. ומנגד, כל מי שיפרוש מהמסע הזה – יקדם את חזון הפירוק. אופיר קריאף למשל, סמל בעידן המודרני, צריך להפנים: לשחק עכשיו, זה כבר לא למען בית"ר, אלא רק למען האינטרס של חוגג. קריאף צריך לומר לבעל הבית – אני דורש שחרור, לא אשחק בשבילך.
בית"ר הפרה חוזים מול רוב שחקניה כשהודיעה להם במהלך העונה הקודמת שאיננה יכולה לשלם ודרשה קיצוץ. לכן, אין לחוגג דרך משפטית רצינית לתבוע שחקנים סרבנים. קצת כמו הסצנה המוכרת בסרט "הלהקה", שחקני בית"ר צריכים לרדת מהבמה בזה אחר זה. במקביל, על אוהדי בית"ר לנהל מערכה למניעת החתמת שחקנים אחרים – יש לצאת בהסברה תקשורתית כבדה שאין שום טעם לחתום בבית"ר בעיתוי הזה, מה גם שתשלום השכר מועד לפורענות גדולה.
בית"ר נמצאת עמוק בשבי ודרוש לה פתרון קיצוני: השארתו של חוגג ללא כלים. זוהי מהות המרד המתבקש: מועדון שלם צריך להפוך לסרבן, ממאיר הרוש ועד לאופיר קריאף. גם שחקני הנוער ינקטו בסרבנות. עד שחוגג יעלה על המגרש בעצמו, או שיילך לפירוק.
מחפשים דירת 5 חדרים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות