יום ראשון השבוע, חרושת השמועות בישרה את בוא המשיח (לא באמת). זה קרה תוך כדי תוכניות הרדיו המדסקסות ספורט ובעיקר כדורגל, ואם לדייק מדברות על חזרתו הצפויה של ערן זהבי למכבי תל אביב ועל הבעיות הלא נגמרות של בית"ר ירושלים אהובתנו – הלחץ שהופעל מצד המועדון על אנשי העמותה לחתום על הסכם מול משה חוגג, הוביל להודעה רשמית ודרמטית (שוב, לא באמת) בחצי השעה האחרונה של אותן תוכניות כדי לקבל תהודה תקשורתית.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
"יום היסטורי" (כן, כבר הבנתם – לא באמת), זעקו קבוצות הוואטסאפ וגרמו לדריכות קלה ואז נוספו גיבוב של אמירות הזהות לצליל: בלה בלה בלה. אני הייתי מדייק והולך על יום היסטרי.
מה כל כך בער בעצמות החותמים מצד העמותה (נסתרות דרכי העט), להעלות על מספר דפים חוזה המורכב מסעיפים מלאי התניות, מלאי גוזמאות ובעיקר מלאי אשליות? זאת ועוד – תמוה שרבוב מספר העמותה הישנה, העומדת בפני פירוק ושחבריה בהחלט מתנגדים לצעד של העמותה הנוכחית, ואני לא ממש קונה כי מדובר בטעות סופר, שהרי יש חתימות רשמיות של שני הצדדים.
מצד בעל הבית ברורה לי הגישה, אין לו מה להפסיד, רק להכניס עוד גורמים לקלחת ולגייס תומכים בקרב אוהדי בית"ר כדי להראות, "אני לא היחיד שחושב שהפיתרון מצוי בגיוס כספים לטובת בור שאני יצרתי". אבל מי שמאמין שהעמותה הפכה לשותפה או אפילו לבעלת הנכס – שיבושם לו.
הרי ברור כי אם אין גורם עשיר כקורח העומד מאחורי העמותה, שיכניס את ידו לכיס מאוד עמוק ויזרים סכום מפלצתי בסך 12 מיליון שקלים עד הארכת הזמן שבקרת התקציבים תאפשר למועדון כדי לכסות את ערוותה מפני הבושה והמחדל אותו יצרה הגב' סיגלית סייג יו"ר הבקרה, אזי מדובר בחתימת חוזה מול סוכני מכירות או שיווק שינסו להכניס את הסכום הזה לקופת הנאמן (עד מאוד לחוגג). ואם לא? אז אין דיל גמור.
אז מדוע אנחנו מתעסקים במשהו שהוא מעין פיקציה ועוד כל כך הרבה זמן? כיוון שלא כולם בקיאים בפרטים, וחלק הצליחו ליטול חלק באינדוקטרינציה האוקסימורונית של "לא יהיה כאן פירוק" של חוגג ושות'.
אין ספק בכלל כי נוצר כאן בלבול, אבל הזמן שלא משחק לטובת המועדון כלל, הוא השחקן הראשי והוא גם זה שינצח, השאלה כמה מפסידים יפלו חלל בדרך ובאיזו ליגה נמצא לבסוף את היקרה לנו מכל.
רוצים להישאר מעודכנים?
נקפוץ לרגע ליום שלישי השבוע, מי כמוני מכיר בהתרגשות של יום פתיחת אימונים, עונה חדשה, מטרות, תקוות וציפיות, רק שהעונה אין עניין בזה. 250 אוהדים הגיעו רק לזעוק את מחאתם ולבקש על חייה של אהבתם. כל קשר בין אחד המועדונים הגדולים במדינה ובוודאי האהודים, לבין אסופת השחקנים האלמונית ברובה שניסתה להתרוצץ על המגרש הסינתטי בבית וגן, מקרי בהחלט. עצוב ועלוב כאחד – וזאת מבלי לפגוע חלילה בשחקנים, הם בסך הכל כלי שרת יחד עם רוב עובדי המועדון המשוועים לגאולה אמיתית.
בטווח הנראה לעין נמשיך כל אוהבי ואוהדי בית"ר להתגושש בביצת חוסר הוודאות. כאחוזי תזזית נבקש על חייה של אהובתנו, רק שלא תידום ותיעלם אל תהומות הנשייה, משם הדרך חזרה כמעט ובלתי נראית.
מחפשים דירות 3 חדרים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות