החיבור הבלתי אפשרי בין בית״ר ירושלים לשלומי אזולאי מזכיר לי את הקלישאה על הכלה שחמותה לא עוברת לה בגרון עוד טרם החתונה, ולמרות הפצרות חבריה מתחתנת והופכת את החיים שלה להרפתקה מרה שסופה נידון לכישלון.
הקהל אמנם מנוע מלהגיע למגרשים כדי להשמיע את קולו, אבל השיח ברשתות מעיד על כיוון ברור כנגד החלוץ. אוהדי בית״ר מאסו בברירת המחדל של רוני לוי, ומשתוקקים לקליבר אמיתי בחלק ההתקפי.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
האם אזולאי מסוגל להוביל את התקפת בית״ר מודל 2020? לא. 3 שערים ב-23 משחקיו האחרונים מעידים על כך. לתחושתי, היעדר חלוץ בעל שיעור קומה זה מה שמנע מבית״ר להפוך את העונה הקודמת מסבירה עד בינונית, לסיפור הצלחה. חלוץ טוב מאוד זה כל מה שהיה חסר כדי לחבר את הקבוצה הזו, שהיה ועוד יש בה פוטנציאל.
מצבו של אזולאי בכי רע. מעטים המקרים שבהם שחקן הצליח להפוך את דעת הקהל כנגדו. זה דורש גם עור של פיל מצד השחקן (יש לו), גם שפת גוף של שחקן שנלחם ומתאמץ (אין לו) וגם סבלנות מצד הקהל (אין פה).
אזולאי איבד מביטחונו ונראה אנמי במיוחד במשחקי גביע הטוטו. אם יש להנהלת בית״ר אפשרות לשחרר את החלוץ לחופשי – ועל פי הפרסומים יש אופציה כזו – מוטב שיעשו את זה.
הוא ירוויח חוויה חדשה ומאתגרת, בית״ר תרענן את החלק ההתקפי, ואפילו הקהל אולי יפסיק להתלונן (לא באמת, זה בטבע שלנו).
בעונה ארוכה ודחוסה שכזו, עם שאיפה להיכנס לשלב הבתים של הליגה האירופית, בית״ר צריכה סגל עמוק ו-ורסטילי. בעוד בהגנה ישנם תחליפים ראויים, והקישור גם הוא עמוס, החלק ההתקפי חסר עומק.
אופציית אצילי שהיתה על הפרק, היתה יכולה להוסיף הרבה מחץ לבית״ר, אבל טמנה חובה גם מחיר מוסרי וחינוכי כבד מנשוא. התחבטתי בנושא זה רבות. השדרוג המקצועי שמהלך כזה היה מביא עמו הוא עצום. אבל היי – אנחנו בשנת 2020, עם ה-"Me Too" והשפעותיה על הלך הרוח הציבורי, וכשהפרשה המדוברת ברקע, אני יכול להבין את הרתיעה של ראשי בית״ר מהעסקה.
בינתיים, אצילי חתם בקפריסין, מה שמשאיר את מיכאל אוחנה במשבצת הישראלי היצירתי של בית״ר. זה שאמור להפריח את השממה, ליצור יש מאין, לרקוד על המגרש, לספק כדורי עומק מעניינים, לבלבל את היריבות, ולהתניע מהלכים במכונה החורקת של רוני לוי, שמתקשה לייצר מצבי הבקעה.
מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)
בכלל, בית״ר עדיין כואבת את חסרונו של גדי קינדה. כשנקנה מאשדוד לא רבים האמינו שהוא יהיה כל כך משמעותי. לגבי אוחנה, יהיה מעניין לראות עד כמה אינטנסיבי יהיה המשחק שלו, האם הוא יצליח להתאושש מהפגיעה ברגלו, בעיקר מנטלית, ואם בסופו של יום הוא יצליח להציג את אותה יכולת שהציג במשחקי טרום העונה שעברה ולסחוב את בית״ר לעונה יפה וחיובית, שלא לומר גם הישגית.
לא כיף לראות היום משחקים של בית״ר, וזו השורה התחתונה והכואבת. נקווה שהיא תשתנה במהרה.
תגובות