הגענו לסיומה של עונה ולמרות שסבלנו בחודשים האחרונים אפשר להתנחם בכך שהפגרה השנה תהיה קצרה מהרגיל.
חבל לי שקודקודי הקבוצה לא התחילו כבר לתכנן את העונה הבאה למרות שהעונה הנוכחית הסתיימה מעשית כבר לפני חודש.
אם מסתכלים אחורה על העונה שעברנו והמטרות שהוצבו – רוני לוי עמד במבחן התוצאה ואפילו הצליח לעשות זאת בלי מיכאל אוחנה וגדי קינדה. אם ככה, למה אני חושב שאסור שרוני לוי יישאר ולו יום אחד אחרי סיום העונה? אני אסביר:
1. אם תסתכלו על הסגל של בית״ר השנה, על כמות השחקנים שהם בגדר ״פרוספקט״ – כישרון רגע לפני הפריצה, הרי שאף אחד מהם לא התקדם תחת רוני לוי. אפילו להפך – רובם הלכו צעד אחורה ביכולתם.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת3"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מקסים גרצ׳קין פתח לא רע את העונה ודעך. לראייה – אורי מגבו בן ה-32 פותח במקומו ברוב המשחקים מחודש ינואר; אור זהבי – כנ"ל. בתחילת העונה חשבתי שתחת רוני לוי ועם החניכה של טל בן חיים זהבי יגדל להיות מפלצת בהגנה. אבל גם הוא הלך אחורה; עלי מוחמד, שהיה אחד הזרים הטובים בליגה בשנתיים האחרונות לא מוצא את מקומו ומשחק בתפקיד שלא מתאים לו; תמיר עדי ושלום אדרי לא קיבלו מספיק הזדמנויות למרות שהוכיחו את עצמם; לירן רוטמן לא היה קיים עד לפלייאוף, וחבל, כי יש לו כדורגל; ליווי גארסיה לא מימש אחוז אחד מהפוטנציאל; וזה עוד לפני שדיברנו על הכישרונות הצעירים ממחלקת הנוער שלא זכו אפילו לפירורי דקות.
2. הקהל של בית״ר מכבד אנשים שיודעים לקחת אחריות, לדוגמא כשעידן ורד התראיין בדמעות אחרי ההפסד להפועל ואמר ״על משחק כזה אין מחילה, אין לנו מה להגיד מלבד סליחה״.
רוני לוי לעומת זאת לא חסך מאיתנו אף תירוץ, פעם הקהל גורם ללחץ, פעם מפריע שאין קהל, פעם זה הכי הרבה שאפשר להוציא מהסגל הנוכחי (ואז חזר בו), ופעם זה ״עמדנו נכון טקטית״. חלאס, הקהל לא עיוור, הקהל רואה את הכדורגל הכי משעמם ושבלוני שהוא קיבל מבית״ר בשנים האחרונות, רואה שאין לחימה, אין שיתוף של שחקני בית ובעיקר אין רצון.
אז אחרי שהסברתי למה רוני לוי לא – הנה למה אני חושב שסלובודן דראפיץ' ושי ברדה כן:
קידום צעירים – שיש שחקן טוב הם יתנו לו לשחק. דוגמאות לא חסר – הם זרקו את דוד קלטינס למים, שידרגו את עומר אצילי וגם העונה הם נתנו לרוי קורין בן ה-16 הרבה יותר דקות ממה שאביאל זרגרי קיבל.
כדורגל התקפי ומשחק לחץ – סלובו וברדה דוגלים בכדורגל שמח, בהצטרפות של מגנים, בלחץ על כל המגרש ובהתקפות מעבר מהירות. הדי.אן.איי שלהם זהה לדי.אן.איי של בית"ר. רוב הסיכויים שגם איתם לא באמת נאתגר את מכבי תל אביב ומכבי חיפה, אבל אנחנו מעדיפים מקום שלישי עם כדורגל שמח והתקפי מאשר מקום שלישי עם כדורגל משמים.
ועוד סיבה – הם לא גנבי דעת. אחרי שני המערבבים הלאומיים שהיו פה, ניר קלינגר ורוני לוי (שעוד רואים בעצמם מועמדים לגיטימיים לנבחרת), יהיה כיף לראות מאמן שמדבר תכל'ס, שלוקח אחריות, שיודע שאפשר לשפר ולשנות אם לא הולך. אני מוותר מראש על עוד תיקו 0 מפואר מול מכבי ״יובנטוס״ תל אביב ואחריו שלל קלישאות מאוסות. אני מעדיף להפסיד בידיעה שיצאתי למגרש במטרה לנצח ולא במטרה לסחוט תיקו.
בינתיים פנייה לראשי המועדון: אנא מכם, תלמדו מטעויות, בלי ירדן שועה וניב זריהן למיניהם.
תגובות