הוא היה דמות שנויה במחלוקת. חלק מהשחקנים לא אהבו אותו, המאמן סלד ממנו והתקשורת לא ידעה איך לאכול אותו, אבל הבעלים מאוד האמינו בו ונתנו לו יד חופשית להניע תהליכים וגב מוחלט לבצע מהלכים בהם האמין. וזה עבד.
לקהל הוא היה פחות מוכר, בטח בארץ, וזה די ברור, כי בזמן שהכוכבים זכו לתהילה, הוא עבד לרוב מאחורי הקלעים. אבל היום, אחרי שכבר הלך לעולמו, כולם מבינים את חלקו בבניית האימפריה האדירה. יש כאלה שאפילו טוענים כי החלק של ג'רי קראוס בהפיכת השוורים משיקגו לאריות בקנה מידה בין לאומי, היה גדול מזה של פיל ג'קסון, או מייקל גורדן.
סדרת הדוקו "הריקוד האחרון" הראתה לנו את מייקל ג'ורדן בגדולתו, אבל גם לימדה אותנו המון על ניהול מערכות ספורט בכלל וקבוצה בפרט. כמעט כל מי שצפה בסדרה המשובחת (מי שלא עשה זאת, חייב עוד היום להיכנס לנטפליקס) סיים אותה עם השאלה הגדולה: חלקו של מי בהצלחה הענקית של שיקגו גדול יותר – המאמן, הכוכב הבלתי מעורער, או דווקא המנהל המקצועי של המועדון?
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת2"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
התשובה מאוד מורכבת. על פניו רק חיבור נכון של הטריו הזה יכול היה להביא תוצאות כאלה, אבל אם נבקש לדרג את סדר החשיבות של כל אחד מהשלושה, יש יגידו שלולא פיל ג'קסון זה לא היה קורה, אחרים יטענו שבלי היכולות הפנומנליות של מייקל זה לא היה קורה, ואני טוען שקראוס הוא האיש שאחראי יותר מכולם לבניית השושלת. ולו מהסיבה הפשוטה שהוא זה שהנחית את השניים.
לאחרונה עולה שוב ושוב השאלה האם יוסי בניון צריך להישאר בבית וגן? השאלה הזו מגיעה אחרי שבמהלך העונה זכה המנהל המקצועי לביקורות לא מבוטלות, בעיקר מצד הקהל וגם חלקים בתקשורת שטענו כי בניון לא הצליח לבנות כאן קבוצה שתאיים על השליטה הבלעדית של מכבי תל אביב.
חלק אחר בביקורת התחיל למעשה עוד בקיץ שעבר, כאשר היו מי שטענו שהכוכב, שרק זה עתה פרש ממשחק, חסר ניסיון בזירה הניהולית ולא יוכל להנפיק תוצאות.
אז בואו נעשה קצת סדר. על מנת להתייחס לשתי הטענות הללו ובעיקר כדי לענות על השאלה המרכזית לגבי עתידו של בניון, נצלול ברשותכם לשיעור קצר בעברית.
עברית אולי שפה קשה, אבל גם מאוד עמוקה. קחו את המילה ניסיון למשל. יש ניסיון מלשון ותק, ויש ניסיון מלשון מבחן. לא בכדי הן כתובות ונשמעות אותו דבר. למעשה, הניסיון שלנו נבנה מהניסיונות שאנחנו עוברים. כלומר, ככל שאדם עובר יותר ניסיונות בתחום מסוים, יש לו יותר ניסיון. ואם תרצו: בן אדם נבנה מהקשיים, מהמבחנים ומהכישלונות שהוא עובר.
אז נכון, ליוסי לא היה ניסיון כשהוא נכנס לתפקיד, אבל זה תהליך שהוא עובר. הוא התחיל אותו העונה וסביר להניח שימשיך אותו גם בעונה הבאה. לכל חסרי הסבלנות: כן, גם בעונה הבאה. כל יום בבית וגן הוא בית ספר. מה שמעלה שאלה חשובה, אולי החשובה ביותר לגבי עתידו, ועליה משה חוגג צריך לענות לפני שהוא מקבל החלטות: כמה בניון לומד מהניסיון?
יניב בן חקון
אם הבעלים מאמין באמת ובתמים ביכולות של בניון ללמוד, אסור לו להתרגש מהתהליך הזה. ההפך. הוא צריך לברך עליו. הוא צריך לשמוח שיש לו איש כזה בתפקיד כזה ולתת לו שקט, לתת לו ללמוד, לתת לו ליישם.
מה שמוביל אותי לצמד מילים נוספות בעברית שכרוכות יד ביד עם תפקידו של בניון ויענו לנו על השאלה השנייה: מהלך ותהליך. על מנת להשלים תהליך יש לבצע מהלכים רבים. ואם תרצו מהלכים בודדים הם אלה שקובעים את אופי והצלחת התהליך.
ואם להמשיל את זה על הקרקע שלנו, הרי שאסור לשפוט מנהל מקצועי על פי מהלכים בודדים ותוצאות מיידיות. כי אם כך הדבר, אז מה ההבדל בינו לבין מאמן? מנהל מקצועי אמון על הדרך, על יצירת די.אן.איי, ועל בניית הקבוצה לטווח הארוך. רק אז אפשר לבחון אותו.
לכן חוגג צריך קודם כל להבין מה היא דרכו וחזונו של בניון (דבר שאנחנו לא יודעים). אם הם הולכים יד ביד עם האני מאמין שלו, הרי שהוא חייב לתת למנהל המקצועי את המושכות. לא לעוד עונה, אלא לחמש. הוא חייב לתת לו להשלים את התהליך ולבנות כאן הון אנושי בו הוא מאמין ויקבע לאן פניה של בית"ר. רק כך בניון יוכל לקבל ללא חשש החלטות מהותיות כמו מינוי מאמן בו הוא מאמין (גם אם זה רוני לוי!) וצירוף שחקנים עם ראיה עתידית.
לסיכום, אם שואלים אותי, בניון צריך להמשיך את מה שהתחיל, אבל מעבר לעובדה שאף אחד לא שואל אותי, אני, כמו כל הקהל, לא באמת מכיר את דרכו של האיש, לכן, מי שצריך לתת תשובה מושכלת לשאלה הזו הוא אך ורק משה חוגג. לא על סמך הביקורת של התקשורת או הקהל, אלא רק על סמך ההיכרות המקצועית שלו עם בניון.
מה שכן, לפני שהוא מפיל את הפור, אני ממליץ לו לזכור: ניסיונות וניסיון, מהלך ותהליך. ואם יותר קל לו ככה: אז אף אחד לא נולד עם ניסיון. גם לא ג'רי קראוס. הוא בסך הכל נהנה מאמון הבעלים של שיקגו, קיבל את המושכות ובעיקר את השקט לבצע מהלכים ולסיים את התהליך, גם אם היה צריך להילחם מול שוורים כמו מייקל ג'ורדן ופיל ג'קסון.
עשיו
אוחנה מיותר
צריך את יוסי הוא האיש הכי מתאים להפוך את בית״ר חזרה לקבוצה רלוונטית