לפני קצת יותר משלוש שנים, במאי 2017, חזר אלי אוחנה לבית"ר ושמחת האוהדים, שהמתינו 11 שנים לחזרתו של האליל הגדול שלהם, היתה גדולה.
אולם שלוש שנים מאוחר יותר, רבים כבר תוהים – מה בעצם עושה אוחנה בבית וגן? איך זה שלמרות היותו דמות כריזמטית ודומיננטית אלי טביב עשה כל מה שרצה בלי שקולו של אוחנה נשמע? איך זה שבעונה הראשונה של משה חוגג כבעלים הוא לא מנע ממנו ממסע רכש בולמוסי ומביצוע טעות אחר טעות בדרך לכישלון מקצועי קולוסאלי בעונה שעברה?
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בקיץ שעבר, בידיעה ובתמיכה של אוחנה, הוחלט להעניק ליוסי בניון את תפקיד המנהל המקצועי ולרוני לוי את שרביט האימון. ולמרות המקום השלישי והשגת היעד – כרטיס למוקדמות הליגה האירופית, רבים בסביבת בית וגן לא מכנים את העונה הזו כמוצלחת. בית"ר שבלונית, אפורה ומשעממת – והקהל (וגם הבעלים) לא מרוצים. וקולו של אוחנה? טוב, נו – הוא שוב לא נשמע.
ובינתיים, רוני לוי סופג חצי ביקורת ארסיים, גם לעבר בניון מופנת ביקורת על היכולת, בחירת המאמן והזרים, ואפילו הבעלים חוגג סופג. ואוחנה? כנראה שהשתיקה שלו במקרה הזה שווה זהב. כי באוחנה לא דבק שום רבב.
אבל לאוחנה יש אחריות גדולה על הנעשה בבית וגן בשלוש השנים האחרונות. זה התחיל בחוסר ההתנגדות לטביב, המשיך בכך שלא עצר את ההשתוללות של חוגג בשנה שעברה, ונגמר העונה בכך שהוא לא מנע את מכירת שחקני הבית דוד קלטינס וטל כחילה ולא עצר את שחרור אנתוני וארן (ויש עוד כמה דברים שהוא היה יכול וצריך לעשות). בכל זאת – זה אלי אוחנה הגדול, זה שדעתו היא מהנחשבות בבית"ר בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל.
הגיע הזמן שנשמע את קולו של אוחנה, שנדע מהם תחומי האחריות שלו, שנראה אותו מנער את בית וגן וגורם לדברים ללכת בדרך הנכונה. זה מה שמצופה ממנהיג בסדר הגודל שלו.
אורי
תועלת נמוכה. עלות ממש לא
אילן
צרי עין בטח הכתב אוהד קטמון מה שאוחנה שכח יקח לך עוד20 שנה אתה בושה