בפרפרזה לספרו האוטוביוגרפי של דודו טופז ז"ל, "החיים זה לא מה שהבטיחו לי", גם משה חוגג מרגיש לאחרונה שבעלות על קבוצת כדורגל, בטח בית"ר ירושלים, היא לא בדיוק מה שהבטיחו לו.
בחזונו ראה חוגג את היציעים המלאים – כמו בעבר, את הריצה לתארים – כמו שכולם חלמו כשהגיע, את המסעות באירופה – כמו שחווה כספונסר בבאר שבע.
בפועל, הקבוצה שלו מדשדשת ונראית רע מאוד בליגה בינונית גם ככה, כאשר היריבות שלה עסוקות בייצור שערוריות.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בית"ר מאכזבת כל פעם מחדש. מובסת על ידי היריבה הגדולה מתל אביב, לא כובשת בפלייאוף העליון, סובלת מקרע עם הקהל, והכי גרוע – מציגה כדורגל מביך. ואני רק חושב לעצמי, איזה מזל שבני סכנין לא בליגה כדי לדרוך עוד קצת על הסמל הבית"רי.
בית"ר, קבוצת הכדורגל הבכירה של עיר הבירה, עם כל התקציב הגדול, הטכנולוגיה והקידמה, לא מצליחה לייצר מהלכי כדורגל ראויים לציון. היה מביך לראות את המשחק מול מכבי חיפה, שתיים מהאימפריות הגדולות בישראל שסיפקו בעבר הצגות נהדרות, לא מצליחות לבעוט לשער.
ומי אשם כאן? לי זה ברור. מכבי חיפה כבשה 61 שערים העונה, יותר ממכבי תל אביב (53), אבל בית"ר עשתה "טקטי רוני", סגרה את המשחק בצורה הרמטית, וחרצה עלינו 90 דקות של שיממון.
קחו נתון יפה שמצאתי השבוע בקבוצת הפייסבוק הנפלאה "עובדות לא חשובות בספורט": מאז שנת 2000 – שתי הקבוצות סיימו רק 5 פעמים בתיקו אפס בליגה. ב-4 מהמשחקים הללו, אימן רוני לוי את אחת הקבוצות. זה נתון מדהים, לא מקרי, וכזה שמספר את התמונה. כשרוני מחליט לסגו, זה סגור.
מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)
אפשר להתנפל בביקורת על משה חוגג, אבל אפשר גם לפרגן. אין ספק שהוא עשה הרבה דברים חיוביים. אבל בסופו של דבר, כל ההשקעה במחלקת הנוער, מיגור האלימות, השקט התעשייתי, כלום לא משנה כשבסוף המוצר שלך נראה כל כך רע.
האוהדים לא מתעקשים על אירופה, מבינים שלא כל שנה אפשר לקחת תארים, ומוכנים להפסיד מדי פעם. אבל יש דברים שאי אפשר לעבור עליהם בשתיקה. שאי אפשר להכיל. וזו לא קלישאה.
כדורגל אטרקטיבי? זה הדי.אן.איי של הקבוצה. זהות וחיבור לקבוצה? גם על זה אי אפשר לוותר. תנו לאוהדים את זה, והדחיפה מהיציעים כבר תביא את התוצאות.
כל ההקדמה הארוכה הזו מובילה אותי למסקנה הסופית, קלינגר זה לא האיש המתאים, גם לא אבוקסיס, אבל בטח שלא רוני לוי. לכן, כבר כאשר מונה לתפקיד, טענתי שהוא לא האיש המתאים. לא ניחשתי, או ניבאתי, בסך הכל הסתמכתי על הקריירה הארוכה שלו כמאמן, שלמעט ההתחלה המבטיחה במכבי חיפה, שכנראה גם אני הייתי מוביל אותה לאליפות עם הסגל ההוא, מאופיינת בכדורגל שבלוני ומשעמם. זוכרים את הזכייה בגביע עם מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב? גם היא הגיעה בזכות שיטת "טקטי רוני', ולא אחרי תצוגת כדורגל מהפנטת.
רוני לוי נמצא כעת בשלהי הקדנציה השלישית שלו בבית"ר, ועדיין לא השכיל להבין שלפעמים האסתטיקה, חשובה לא פחות מהתוצאה הסופית.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
נו באמת מה אתם רןצים מהמאמן שחקנים ללא חשק סוף עונה.. כוכבים מאוימים שלא לחדשאת החוזים…מקום לאירופה ליגה על הפנים חוץ מאחת