קשה להעריך כיצד ישפיעו נזקי הקורונה, קשים ככל שיהיו, על הכדורגל הישראלי ועל בית״ר. בינתיים, בבית וגן הצליחו לנהל את המשבר הזה בצורה חלקה יחסית, כשהשחקנים הסכימו לקיצוץ של כ-30 אחוזים משכרם כמעט ללא התנגדות. אוהדי בית״ר יכולים לראות מה קרה וקורה בהפועל באר שבע והפועל תל אביב, ולחכך ידיים בהנאה. דווקא בקבוצה שלהם, שהיתה בעבר סמל לאי סדר ארגוני, הצליחו ליצור שיתוף פעולה מהיר ומוצלח עם השחקנים. אלו שכן התנגדו למהלך בתחילה ובסוף התרצו, הם הזרים הצרפתים פרדי פלומיין ואנטואן קונטה, שכנראה לא יישארו כאן בשנה הבאה. בבית״ר החליטו למכור אותם בקיץ, ולאור מגוון הפרצופים, העימותים עם הקהל, וחוסר שביעות הרצון של השניים, כנראה שזו האופציה הטובה ביותר. פלומיין לא ייכנס לספר הזרים הגדולים של בית״ר, למרות הפוטנציאל לעשות את זה. קונטה דווקא ישאיר אחריו שובל של געגועים בקרב הקהל – זכר לעוצמות שהפגין בשני צידי המגרש – אבל גם הגעגועים לא יקהו את התובנה של רבים – הוא לא בדיוק השחקן שיביא את בית״ר אל הפודיום.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 14"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מקצועית נטו, קונטה הוא מגן נפלא, כזה שקשה מאוד לעבור ועוד יותר קשה לעצור כשהוא מגיע מולך בדהרה. בבית״ר כל כך קיוו לראות אותו מתפוצץ ומממש את הפוטנציאל האדיר שלו, אבל חוסר היציבות תקף גם אותו. לצד משחקים טובים ומהלכים מליגות אחרות, היו גם טעויות בלתי מחויבות, עצבים מופרזים, התנהגות ילדותית, וגם פגיעה מתמשכת בשריר החשק המפורסם.
כמו פלומיין, חברו למרמור המתמשך, גם קונטה התהלך ברוב הקדנציה שלו בבית"ר בתחושה שהוא עושה לכולנו טובה שהוא בכלל עולה על המגרש, שידר ריחוק וניתוק חברתי, ואפילו בחלומות הכי ורודים שלי אני מתקשה לדמיין אותו חוגג על הבמה בגן סאקר איזשהו תואר עם דני גרעפס ועוזי גופייה. בבית״ר עטפו אותו בחום והקהל חיבק ללא תנאי, אבל קונטה החזיר ביכולת על המגרש רק כשהתחשק לו. אחת הסיבות להצלחה הגדולה של הזרים ההונגרים בקבוצה שבנה אלי כהן (השריף) בבית״ר באמצע שנות ה-90׳, הייתה האישיות הנוחה והלבבית שלהם. שמות כמו סטפן שאלוי, אישטוון האמר ואישטוון פישונט, שיחד עם הישראלים ששיחקו בקבוצה יצרו הרמוניה על ער הדשא ומחוצה לו. טוב שבבית״ר ידעו לזהות ולשים את האצבע על הבעייתיות של השניים.
מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)
בית״ר חייבת להתחזק בעונה הבאה בזרים איכותיים, כאלה שיכולים לעשות את ההבדל ולהרים את הקבוצה עוד רמה אחת למעלה, מקבוצה ״מעניינת״, שיכולה לעשות צרות לגדולות אבל מועדת נגד הקטנות, לקבוצה שנלחמת על האליפות עם דם על השיניים.
כמו שזה נראה כרגע ועל פי הקולות שמגיעים מכיוון בית וגן, הקיץ הקרוב יהיה הרבה יותר סולידי מהקודם. עם בסיס קיים שכולל את עלי מוחמד, ליווי גארסיה ודיוגו ורדאסקה (חייב להשתפר), ישראלים מנוסים כמו איתמר ניצן, דן איינבינדר, חנן ממן ואלירן עטר, וחיזוק מרענן מבפנים בדמות מיכאל אוחנה ועידן ורד, לבית״ר יש באמת קבוצה נחמדה. אבל את האקס פאקטור, כמו זה שהביאו שלישיית אוגו-וואקמה-ויטור לבאר שבע ההיא, יצטרכו להביא הזרים החדשים. לחשוב בהיגיון כלכלי בימים אלה זה הכרחי, אבל אם בהנהלה יתפשרו על איכות הזרים שיגיעו במקום פלומה וקונטה, הדרך לתואר תהיה קשה עד בלתי אפשרית גם בעונה הבאה.
תגובות