דעה | מאיזו סיבה צץ לפתע למשה חוגג הרעיון להפוך את בית"ר לקטמון?

רמי מנדל / כישלון ידוע מראש

נתחיל מהסוף – טוב עשה משה חוגג שביטל את האירוע החגיגי שהיה אמור להתקיים בארנה. למה? כי מכירת הכרטיסים היתה מעליבה, כי אוהדי בית"ר, כנראה, לא ממש מעוניינים להיות חברים בקואפרטיב ובעיקר כי לקיים ערב לכבוד אלי אוחנה בנוכחות מאות בודדות של אוהדים זה מעליב.

ואחרי שכל זה נאמר – אתרכז רגע במהות. במסר של משה חוגג. מסר שלא עבר כמו שצריך ורק השאיר המון אוהדים מבולבלים והרבה שאלות בלי תשובות.

תגיד לי מר חוגג – האם אתה מרמז על תחילת הסוף של דרכך בבית"ר ירושלים?

תגיד לי מר חוגג – האם הבנת שאוהדי בית"ר לא יקנו מנויים ולא יעזרו לך בבניית התקציב השנתי?

תגיד לי מר חוגג – האם הבנת שכדי לזכות באליפות צריך להכניס את היד עמוק יותר לכיס?

רמי מנדל

הרבה שאלות קשות ומסובכות, ואשתדל לענות עליהן בתמציתיות ועל דעתי האישית בלבד.

בתחילת הדרך, בקיץ של השנה שעברה, מעטים ידעו מיהו משה חוגג ומהם יכולותיו הפיננסיות. בנחישות הוא הראה לכולם מי הוא והעביר את המסר שהוא נחוש להחזיר את בית"ר לבמה המרכזית.

אבל, וזה אבל גדול, מיזם האוהדים החדש שאותו ניסה חוגג לשווק השבוע הוא בבחינת כישלון ידוע מראש. הניסיון להעביר את האחריות הכלכלית של המועדון לפתחם של האוהדים לא יכול להצליח. מיזם אחר שלו, בית"ריסט, אמנם לא נחל כישלון אבל גם לא היה הצלחה גדולה ולא עמד בציפיות של הבעלים, אז למה לנסות עוד מיזם חדש ולבלבל את האוהדים?

האכזבה של חוגג היתה, לטעמי, צפויה. למיזם הזה לא היתה היתכנות אמיתית. ומעל הכל – לי יש את הרושם שאפשר להתחיל את הספירה לאחור עד לעזיבתו.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

חיים ברעם / ניצחון ציבורי

הבשורה הגדולה השבוע מבחינת הפועל קטמון הגיעה מחוץ למגרש הכדורגל. למעשה מחוץ לליגה הלאומית. משה חוגג, בעל הבית של בית"ר ירושלים, מנסה ללכת בדרכו של המועדון האדום ולהפוך ציבור גדול של אוהדי בית"ר לבעלי מניות בקבוצה.

הרעיון של חוגג המוכשר הוא חיובי, יביא למעורבות גדולה יותר של האוהדים, ואולי גם ליותר אחריות ניהולית. אוהדי בית"ר אינם נוהגים להשקיע כסף רב בקבוצתם האהובה, והמיזם של חוגג יצליח אם הוא ינתק את החברות באגודה מהצפייה במשחקים.

אני מציע לו לקבוע שני סוגים של חברות: אקטיבית שתכלול גם כרטיסים לכל המשחקים ופסיבית שתעניק לאוהדים תעודת השתתפות בלי כניסה למשחקים. כך תנצל בית"ר את המשאב העצום של אוהדים בכל רחבי הארץ שאינם מגיעים לטדי.

למרות שנראה כי חוגג נחל כישלון השבוע, אין זה מגמד את ההישג הציבורי הענק של הפועל קטמון. זוהי הוכחה נוספת לכך שזוהי הדרך הנכונה.

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

***

עשרות אלפי ישראלים נשבעים בשמו של קשר ברצלונה ליונל (לאו) מסי. לא צריך להיות קטלוני או ארגנטינאי כדי לאהוב אותו. לחובבי הכדורגל האמתיים שבינינו הוא העניק שעות של עונג אדיר ב-15 השנים האחרונות. האיש גאון, שאין דומה לו בהיסטוריה של המשחק. במשחק הליגה האחרון של ברצלונה הוא הבקיע ארבעה שערים נפלאים נגד אייבר. שלושה מהם היו לא רק חשובים, אלא גם אמנותיים. בראשון הוא פרץ לרחבה, העביר את הכדור בין רגליו של המגן, ובעט בשלווה לפינה הימנית; השני היה מיוחד לא פחות: מסי עבר בין שלושה מגנים כמו משה רבנו בים סוף אחרי יציאת מצרים. שלושתם הביטו בו מהופנטים כאילו צפו במופע של להטוטן בקרקס. גם השער השלישי שלו היה נהדר והרביעי היה סתם מסי. לא פחות אבל גם לא יותר.

כידוע לקוראים, אני לא מעריץ אף אדם. כולנו בשר ודם, ורק נשיא צ'ילה המנוח (שנרצח בשנת 1973) סלבאדור איינדה היה קרוב ללבי עד כדי כך. במהלך השנים ראיתי עשרות שערים נהדרים של מסי, שהוא גם קשר נפלא עם מסירות שאין דומה להן. אני לא אוהב להשוות אותו לשחקנים אחרים, גם לא לכריסטיאנו רונאלדו המצוין. כפי שאמר חברו לקבוצה, הבלם ג'ררד פיקה, מסי הוא חייזר עם סגולות שטרם ראינו כמוהן. אנשים קטנוניים שונאים גאונים, אבל אמות המידה שלהם קטנות על מסי.