המספרים של בית"ר ירושלים העונה קצת מבלבלים. מצד אחד, הקבוצה בדיוק סיימה רצף של עשרה משחקים רצופים ללא הפסד (הישג שיא שלא נרשם כבר שנים), היא מדורגת במקום השלישי וכבשה 33 שערים (השלישית בליגה אחרי מכבי חיפה ומכבי תל אביב). מצד שני, בית"ר ספגה 20 שערים (כמעט שער למשחק), היא כובשת בממוצע רק קצת יותר משער וחצי למשחק ובעיקר היא רחוקה 11 נקודות מהמקום הראשון.
אז העונה הזו מוצלחת או לא? תלוי כמובן את מי שואלים ותלוי באיזה מספרים מעדיפים להתמקד. חלק גדול מאוהדי בית"ר פחות אוהבים את מה שהם רואים. הם גם מצביעים על כך ברגליים והם שורקים בוז למאמן שלהם. בתקשורת, מצד שני, יש מי שרואה בבית"ר סיפור הצלחה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
כשזה המצב, וכשעל המדף נמצא מאמן על כמו ברק בכר, מן הראוי ששמו היה עולה בהקשר של אימון בית"ר בעונה הבאה. בינתיים, כלפי חוץ לפחות, בבית וגן דואגים לציין שזהו לא המצב. משה חוגג אף הכריז לא מזמן שהוא יפתח במו"מ עם רוני לוי על הארכת חוזה. יכול להיות שכך צריך להתנהל בעל בית בזמן שלקבוצה יש עוד מטרות להשיג, אך במקביל יש לקוות ששמו של בכר עולה בשיחות שמקיים חוגג בארבע ובשש עיניים עם יוסי בניון ועם אלי אוחנה.
דעה | הפסד של מאמן / גיא אדרי
הכל כבר היה ערוך ומוכן לקאמבק של בית"ר ירושלים. מכבי תל אביב איבדה שתי נקודות יקרות נגד הפועל באר שבע, מכבי חיפה חטפה מהלומה מהפועל כפר סבא ולפתע לבית"ר היתה אפשרות לצמצם את הפערים מהמובילות.
אל המשחק מול בני יהודה הגיעה בית"ר באמונה שאפשר לעשות את זה. בעל הבית משה חוגג התייצב מוקדם באצטדיון טדי והעלה לרשתות החברתיות פוסט עם הכיתוב – "רק לא לבעוט בדלי".
זה התחיל לא רע. בית"ר אמנם המשיכה להציג יכולת חלשה ולא משכנעת, אבל אנתוני וארן נתן לה כידוע את היתרון. אלא שאז הגיע אנטואן קונטה שבעט בדלי. מה זה בעט – ניפץ אותו לרסיסים.
אז בבית"ר היו מי שטענו שקונטה חסר אחריות, והיו גם קולות אחרים שהאשימו את השופט אוראל גרינפלד, אבל צריך להודות על האמת – ההפסד לבני יהודה רשום על שמו של איש אחד בלבד – רוני לוי.
השתוקקתי לכתוב השבוע טור מפרגן על מאמן בית"ר. להחמיא לו על רצף המשחקים ללא הפסד. לומר שלמרות פציעות וסגל חסר הוא מביא את התוצאות (גם אם הכדורגל לא מלהיב), לציין את העובדה שחדר ההלבשה שלו בריא ושמח, שהשחקנים שלו נשמעים להוראות. אבל אז הגיע המשחק מול בני יהודה שהזכיר לי ששמן ומים לא הולכים ביחד ולא משנה כמה תנסו לערבב אותם. וזה בדיוק העניין עם רוני לוי ובית"ר – הדי.אן.איי ההגנתי שלו לא עובד עם בית"ר וגם אם ינסו לגרום לזה לעבוד עם בעלי בית שונים ותנאים שונים התוצאה תהיה זהה – זה פשוט לא יעבוד ביחד.
במשחק אתמול גם התברר שרוני לוי לא מצליח לקרוא את השחקנים שלו. קונטה חסר אחריות – חד משמעית – אבל את הכרטיס האדום שלו ניתן היה לראות מקילומטרים. כולם ידעו שזה יגיע. כולם, חוץ מרוני לוי (וזה קרה לו גם דיוגו וארדסקה במשחק מול באר שבע). וזה כמובן הגיע – עם עבירה מטופשת במחצית המגרש של בני יהודה.
גיא אדרי (צילום: פרטי)
גם הכרטיס הצהוב של ליוואי גארסיה, שימנע ממנו לשחק במשחק החשוב מול מכבי חיפה בשבוע הבא, היה מטופש וגם אותו אפשר היה למנוע אם רק היו מדברים עם השחקן ומזהירים אותו. ויותר מפעם אחת.
אז רוני לוי לא קרא נכון את שחקניו. נגיד שזה יכול לקרות. הבעיה היתה שאתמול רוני לוי גם לא קרא את מה שהתרחש על כר הדשא. אחרי ההרחקה של קונטה וההסטה של אופיר קריאף לעמדת הבלם, בני יהודה השתלטה לחלוטין על המגרש. מרכז השדה היה שלה, היא זו שהכתיבה את הקצב. חילופים? לא אצל רוני לוי. החילוף הראשון, הקבוע של המאמן, הגיע בדקה ה-73. חלוץ יוצא-חלוץ נכנס – שום שינוי מערך, שום הבנה והתייחסות לשליטה האבסולוטית של הכתומים.
עד הסיום ערך רוני לוי עוד חילוף אחד – למרות העייפות ולמרות השליטה של היריבה – וגם הוא היה חסר מעוף ולא הוביל לשינוי – עידן ורד במקום פרדי פלומיין זה לא בדיוק מה שיעזור לצאת מהלחץ ולהוריד את העומס על ההגנה והקישור של בית"ר. בטח לא בכושרו הנוכחי של ורד.
הבליץ של בני יהודה בסיום היה כתוב על הקיר. אז נכון, אוראל גרינפלד גנב קצת ההצגה. נכון, קונטה נהג בחוסר אחריות משווע. ונכון – הסגל של בית"ר חסר ופצוע – אבל ההפסד הזה כתוב על שמו של איש אחד בלבד – קוראים לו רוני לוי.
דעה | נכנע לקהל / רמי מנדל
בתחילת העונה, שהיתה כזכור מחפירה, חיכיתי לשובו של רוני לוי הישן והטוב, זה ששולט בקבוצה שלו ובשחקנים שלו ביד רמה. לאט-לאט זה קרה. המאמן הבית"רי התווה את הדרך והבהיר שמי שלא יישר קו יימצא את עצמו בחוץ. זה עבד. בית"ר התחילה לנצח וטיפסה במעלה הטבלה עד למקום השלישי.
בברנז'ה התקשורתית, שמאוד מחבבת את רוני לוי, הרעיפו מחמאות. דיברו על התוצאות, על הטיפוס במעלה הטבלה, על רצף משחקים ללא הפסד וכל זה שבית"ר פצועה ושהסגל חסר.
אבל למרות המילים החמות – הקהל בצהוב-שחור לא מרוצה. הוא לא אוהב את הכדורגל שהוא רואה, ונראה שהלחץ והקללות מהיציעים משפיעים על המאמן. זה התחיל בביקורת ארסית על האוהדים שמקללים ושורקים לו בוז (ביקורת שקיבלה יחס אוהד מחלק מהתקשורת) אבל נמשך באיבוד האני מאמין שלו ובעשיית כל השגיאות האפשריות במשחק מול בני יהודה.
רמי מנדל
הקהל, וגם בעל הבית, דורשים כדורגל התקפי, רוצים לראות קבוצה אטרקטיבית ולא מוכנים לקבל חילופים הגנתיים. מול בני יהודה המאמן נכנע להם, ובניגוד לאני מאמין שלו הוא לא הכניס שחקן הגנה לאחר ההרחקה של אנטואן קונטה. זה הוביל להשתלטות מוחלטת של בני יהודה ולשער שוויון של הכתומים.
ומה עשה המאמן לאחר השוויון? שוב הוא נכנע לרחשי הקהל ובמקום לעבות את הקישור בשחקן הגנתי דוגמת תמיר עדי, הוא נתן לאוהדים את מבוקשם וזרק לכר הדשא את עידן ורד. אז הוא חטף וההפסד הזה רשום כל כולו על שמו.
תגובות