סיבוב ראשון מאחורינו, בית"ר ניצבת במקום הרביעי בטבלה ואחרי הפתיחה הנוראית בחודש הראשון של העונה אפשר להיות מסופקים בינתיים. ביום שני הקרוב, 16.12, נוסעים לאצטדיון טרנר עם אפשרות אמיתית סוף-סוף לנצח שם ולצבור נקודות מהקבוצות המדורגות מעלינו (יש לנו כרגע 1/9 במפגשים האלה זכר לתיקו במחזור הראשון נגד אותה באר שבע).
מכל הפרמטרים שבהם בית"ר השתדרגה השנה נעלם דבר אחד, חשוב מאוד בליגה שלנו, ואני מדבר כמובן על המצבים הנייחים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מהמרי הווינר הוותיקים לא פוחדים לסמן ״אובר״ קרנות במשחקים של בית״ר, לצערנו גם הקבוצות היריבות לא פוחדות מהנתון הזה כיוון שבית״ר של השנה מתקשה לעבור את שחקן ההגנה הראשון בקרנות שלה, תוסיפו לזה את החמצות הפנדל האומללות של שלומי אזולאי ופרדי פלומיין ואת זה שאין לנו בועט חופשיות ראוי (מסכן דיוגו ורדאסקה, צריך לעשות את כל הדרך מעמדת הבלם רק כדי לבעוט מעל לשער), ותקבלו בור עמוק בטבלת השערים/בישולים.
בליגה כמו שלנו, שקבוצות לא מתביישות להעמיד עשרה שחקנים בין הכדור לבין השער, או לא מתביישות לבזבז זמן החל מדקה 50 יש למצבים הנייחים חשיבות יתרה. מקווה שקודקודי הקבוצה שמים לב לנתון הזה ובחיפוש אחר השחקן שישדרג אותנו היכולת לבצע מצבים נייחים היא חלק מרשימת הדרישות.
אני מודה, לא חשבתי שאגיד את זה, אבל לאור המצב שלנו בחלק ההתקפי אני לא אתנגד לקבל את ירדן שועה הבעייתי.
אומר שוב, בעייני אזולאי חלוץ לא רע בכלל לליגה שלנו, אבל משהו בחיבור בינו לבין הקבוצה לא עובד. המספרים שלו אמנם בסדר גמור אבל הוא משדר אדישות וחוסר אנרגיה שפשוט לא הולכים יד ביד עם הדי.אן.איי של המועדון.
יעקב ליפשיץ (צילום: פרטי)
ברור לי שבאימונים אזולאי מכניס בלי למצמץ את הריבאונד שהוא קיבל מול אשדוד בהתקפה האחרונה, אבל הביטחון העצמי שאבד, יחד עם שפת הגוף שמשדרת כניעה מנעו ממנו ומאיתנו שלוש נקודות יקרות מפז.
***
יש לי שאלה אחת לרוני לוי – אם החלטת שאדרי טוב בתור מחליף, שנכנס רענן ועושה בלגן בהגנה, שהוא המושיע המספסל, אני איתך – אבל למה, למה הוא זוכה רק לפירורי דקות ולא עולה כבר בדקה ה-65-60, כשברור לכולם שמה שהוא עושה על המגרש ב-10 דקות שאר ה-11 לא עושים ב-80? לא השמות ולא השכר הם שקובעים, רק הרצון והנחישות, ולשלום יש אותם בכמויות.
אישית מאוד יכאב לי לראות את דוד קלטינס משחק נגדנו לבוש אדום. יכאב לי אף יותר לראות את דוד קלטינס מתייבש על הספסל נגדנו. שחקן הבית שעשה את הבכורה שלו באחד מהמשחקים הגדולים של בית״ר בעשור האחרון (ה-2:4 הבלתי נשכח על מכבי תל אביב בבלומפילד), נתן את הנשמה כל משחק וקיבל ים אהבה מהיציע, לא מוצא את מקומו בבירת הנגב.
האמת – לא אתנגד לאיחוד מחודש בקיץ.
תגובות