דעה | תקוות גדולות-יכולת בינונית: מטוטלת ושמה בית"ר ירושלים

רוני לוי המסכן מועף לאורכו ולרוחבו של המגרש כאילו היה כדור טניס והבעת פניו מעידה על מצוקה. הניצחון הנפלא של בית"ר בנתניה עודד את רוחו במידת מה, אבל הוא יודע שכל הפסד, ואפילו תוצאת תיקו, מאיימים על משרתו.

אוהדים שרוצים באמת בטובתה של בית"ר חייבים לנהוג בו במתינות. הוא מאמן טוב, ואין לו שום יומרה להיות גאון כדורגל. קליטת שחקנים זרים, גם אם הם מוצלחים, היא משימה מורכבת ודורשת זמן. לקהל הבית"רי על כל גווניו אין טיפת סבלנות. הזרים המוכשרים שרכשה הקבוצה משחקים בעיקר בעבור עצמם; שחקני הבית הם בדרך כלל מוכשרים פחות, וכמה מהם עברו לקבוצות יריבות. רצף של ניצחונות יביא לרגיעה בקבוצה, והוא אפשרי.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת" 

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

אם יתברר שבית"ר ניצבת בפני עונת מלפפונים חדשה, מוטב לה לנצל את ההזדמנות ולהצעיר את הקבוצה גם במחיר "הישגים" לטווח קצר. כדאי לנסות להחזיר את דוד קלטינס מבאר שבע, כדי שיוכל להנהיג את הקבוצה הצעירה החדשה, ולעורר מחדש את אהדת הקהל. האוהדים מתאכזבים מהר מדי. הם אמנם מרשימים במספרים הגדולים שמגיעים ליציעים, אבל מעודדים את הקבוצה רק בתקופות של הצלחה. הנטישה ההמונית של היציעים אחרי ההפסד נגד מכבי תל אביב היתה די מבישה. בית"ר זקוקה לאוהדים דווקא בימים קשים.

שחקני עבר טובים כמו אורי מלמיליאן ואבי כהן אינם בתמונה וייתכן שכדאי לשבץ אותם בהנהלת בית"ר כדי למשוך מחדש את האוהדים שנשארים בבית. בינתיים המצב איננו יציב, אבל לפחות לא משעמם.

***

צעירי הפועל קטמון ירושלים שיחקו נפלא בחוץ נגד רמת השרון, שנחשבה לפייבוריטית, בעיקר בביתה. היתרון של קטמון בלט ברוב שלבי המשחק, והיריבה לא מצאה שום פתרון למשחק המהיר והטכני של וילי אגאדה ואדיס צ'וקול. התקוות עתה גואות ולא עולה כלל על דעתי לשפוך מים על הלהבות. כל זה לא אומר שנעלה לליגת העל, אבל מלבה את התקווה שנהיה קבוצת צמרת. גם זו לטובה. רוי מליקה הוא תוספת כוח משמעותית, מבקיע שערים בחדווה ונהנה מכל רגע. יש להודות לאלה שטרחו להביא אותו לקבוצה.

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

יש עוד קבוצות טובות בליגה הלאומית, והמאבקים יהיו מרתקים. כבר שנים שהליגה הלאומית יותר מרתקת מליגת העל. מועמדות כאילו בטוחות לעלייה מוצאות את עצמן בסוף העונה בתחתית, ואחרות שסתמו עליהן את הגולל מתחרות על אחד משני הכרטיסים לליגת העל. אני יכול להבטיח לאוהדים הרבים שיש לקטמון פוטנציאל ברור לעלות ליגה בעתיד ובעיקר להחזיק בה מעמד לשנים רבות. הגנתי על שי אהרון גם בשעות הקשות שלו, לכן אני יכול לקבוע שהוא הוכיח את עצמו מעבר לכל הציפיות. זיו אריה המאופק מרשים מאוד והוא לא רק מאמן מסור אלא גם דמות חינוכית מובהקת.

כפי שכתבתי בטורים האחרונים מרכז השדה שלנו השתפר מאוד. כאשר הצעירים ירכשו משחקים הם יהיו כוח רציני בלאומית ואולי גם בליגת העל בעתיד. מובן שייתכנו משברים ולדעתי יש לקבוצה חוסן מספיק כדי להתגבר עליהם.