בית"ר ירושלים הגיעה לנתניה מוכה וחבולה, ומול קבוצה שרחוקה מלהזכיר את יכולתה בשנים האחרונות הראתה סימני חיים וסגרה עניין עם שלושה שערים כבר במחצית הראשונה. גם העובדה שבית"ר נשארה בעשרה שחקנים לאחר הרחקתו של איתמר ניצן לא מנעה ממנה ניצחון חלק, וזאת לאחר שבע שנים שבהן לא ניצחה את נתניה בחוץ.
הסיפור המרכזי של המשחק היה הוצאתו מן הסגל של פרדי פלומיין. הצרפתי אמנם סחב פציעה קלה, אך בבית"ר הדגישו כי בכל מקרה הוא היה נותר מחוץ לסגל הקבוצה בעקבות החלטה מקצועית של רוני לוי.
אני מקווה מאוד כי אכן כך פני הדברים. בטורים הקודמים שלי כתבתי על כך שלמרבה הצער דווקא אחד משני השחקנים הטובים ביותר בקבוצה בעונה שעברה (יחד עם איתמר ניצן) הוא זה שהעונה מזיק לה בכל דקה שהוא על הדשא.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
והנה חידה לקוראים: מה משותף לניצחונות של בית"ר בקרית שמונה ובנתניה ולדקות בהן היא הבקיעה את שני השערים בגמר גביע הטוטו נגד מכבי תל אביב?
התשובה: פלומיין לא על המגרש.
אז נכון, בית"ר לא הפכה פתאום לליברפול, ובעיותיה המקצועיות לא נפתרות באופן אוטומטי כשמספר 10 לא על הדשא. אך יחד עם זאת, התנועה בהתקפה שוטפת יותר, גדי קינדה פורח, ליווי גארסיה מראה שהוא יודע להיות יעיל (בישול בגמר גביע הטוטו, בישול נגד נתניה והכשלה לפנדל נגד נתניה), מקסים גרצ'קין משחק באגף שמאל עם הרבה ביטחון. בית"ר קבוצה שמחה יותר. עובדה.
האם זה אומר שבית"ר צריכה להיפרד ממנו בינואר הקרוב? ממש לא. בית"ר משוועת לשחקנים ש"מביאים מספרים", פלומיין על אף כל הנאמר, הוכיח בעונה שעברה גם בחדרה וגם בבית"ר שהוא אחד כזה.
אחרי הזעזוע של ההוצאה מהסגל (וזה בסדר גמור אם זה יקרה גם נגד נס ציונה) צריך לבוא הליטוף, זאת גדולה של מאמן. רוני לוי יצטרך לחבר מחדש את פלומיין לקבוצה אך כמובן רק בתנאי שיוכיח את עצמו באימונים וימלא אחר הוראותיו הטקטיות במגרש.
דבר נוסף, רוני לוי החליט כנראה שהאיש שלו בחוד הוא שלומי אזולאי. אני מקווה מאוד כי מדובר בהחלטה מקצועית נטו החפה משיקולי סדרות חינוך למיניהן. זכותו של רוני לוי להאמין באזולאי, יחד עם זאת את המסר החיובי לשחקנים בסיפור של פלומיין, עלול רוני לוי להפסיד כאן. התחושה שלאזולאי מקום מובטח בהרכב עלולה לגרום למרמור בקרב שחקני הספסל כמו שלום אדרי למשל ובוודאי שאצל אנתוני וארן, שירגישו שאצל המאמן יש שווים יותר ופחות.
לסיום שתי מחמאות: האחת לתמיר עדי, שמאז שנכנס להרכב מראה התקדמות ממשחק למשחק ונותן מענה סביר פלוס לבעיית הקשר האחורי בבית"ר. הילד מוכיח נחישות, לחימה וחוכמת משחק.
השנייה, לקהל שהגיע לנתניה, מחא כפיים והודה לשחקנים בסיום המשחק, אך הפעם לא יצא מגדרו בחגיגות מיני אליפות.
אולי התבגרנו, הלוואי.
תגובות