בטור האחרון שכתבתי, הזהרתי מפני השאננות והאופוריה, וגם אני לא הבנתי עד כמה צריך להיזהר. "אסור להסתנוור יותר מדי", כתבתי בשבוע שעבר והוספתי: "אמנם מדובר בניצחון מתוק על האלופה וגם זכייה בגביע הטוטו, אבל זה עדיין לא הליגה ושחקני בית"ר צריכים לרדת מהר אל הקרקע, כי במוצ"ש הקרוב (28.9) אנחנו שוב פוגשים את מכבי תל אביב – הפעם במסגרת הליגה – ומשום מה יש לי הרגשה שיהיה הרבה יותר קשה".
ואוי, כמה שזה היה קשה.
לצערי הרב, כל כך צדקתי בדברים שכתבתי, אבל אני מוכרח להודות שלא עלה בדעתי שבית"ר תושפל בצורה מבישה ומביכה שכזו. ועוד מול הרכב שני של מכבי תל אביב. האמת, כשראיתי את ההרכב של מכבי, היה בי זיק של תקוה, שאפשר לחשוב על ניצחון שני בתוך ארבעה ימים. חשבתי בית"ר יכולה לקחת את הנקודות ולעלות על דרך המלך. אבל התקווה הזו התנפצה לרסיסים. מכבי תל אביב נטולת הכוכבים (אלירן עטר, איתי שכטר, דור מיכה ואחרים לא שיחקו) עלתה על בית"ר בכל פרמטר.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אחרי הזכייה בגביע הטוטו אנשי בית"ר יצאו מגדרם ושכחו מה היה לפני. יוסי בניון דיבר ביהירות מסוימת. הוא הכתיר את רוני לוי כמאמן הכי טוב בארץ ואת דיוגו וארדסקה לבלם הכי טוב שנחת בישראל. קצת נסחפנו, לא?
מהציטוט של בניון על רוני לוי ניתן להבין שלמאמן יש גב, אבל בכלל לא בטוח שהיחסים החמים ביניהם ישמרו אם בית"ר תפסיד גם למכבי נתניה ביום ראשון.
לבית"ר ממתין משחק לא פשוט, כי גם מכבי נתניה מאכזבת ומחפשת את עצמה. לשתי הקבוצות יש כישרון ופוטנציאל, אבל בינתיים הן מתקשות לממש אותו. אני חושב שכל תוצאה פרט לתיקו תוביל לזעזוע כזה או אחר – או בבית"ר או בנתניה, וזה הופך את המשחק הזה להרבה יותר מעניין.
ובחזרה למוצ"ש. רוני לוי, כמובן, הוא לא האשם היחיד ואולי גם לא העיקרי. השחקנים אכזבו בגדול. איתמר ניצן נראה חסר ביטחון, וזה דבר שפוגע ויפגע מאוד בבית"ר. אור זהבי עשה מספר חורים, ונראה לי שלמרות חוסר הניסיון הוא סובל מעודף ביטחון, וזה שילוב לא טוב. ליווי גארסיה ממשיך לאכזב ולהיות מסורבל ולא מדויק. על פרדי פלומיין כבר נמאס לדבר, כי הוא רק ממשיך בשלו ומכדרר בלי סוף (איפה רוני לוי?).
בית"ר, וזה בולט לעין, היא לא אותה קבוצה כמו בתחילת השנה. הסיבה, כמובן, היא הפציעה של מיכאל אוחנה. אני סבור שבית"ר היתה חייבת לעשות שינוי משמעותי אחרי פציעתו (או במערך או בסגל) והיא משלמת על כך ששינוי כזה לא נעשה.
עכשיו, כאמור, הפנים ליום ראשון. בית"ר תהיה חייבת לנצח את מכבי נתניה, אחרת הבלגן יחגוג ויהיה קשה להימנע משינויים וזעזועים.
***
בצד האדום של ירושלים נראה שקטמון מתחילה להבין איך ומה היא צריכה לעשות. אחרי פתיחת עונה לא מזהיר, הקבוצה התעשתה והציגה ביום שישי שעבר את אחד ממשחקיה הטובים בשנים האחרונות. בני לוד אמנם קבוצה חלשה, אבל זה עדיין ממש לא קל ולא ברור מאליו להבקיע רביעייה במחצית אחת. היכולת של קטמון במשחק הזה נותנת תקווה לעתיד טוב וזאת למרות שהשנה יהיו גם קשיים לא מעטים.
תגובות