נקודה ליגה בודדת משש אפשריות. לא לפתיחה הזו ציפו בבית"ר, ונראה שראשי הקבוצה נמצאים בעיצומו של חלום בלהות. משה חוגג, יוסי בניון, אלי אוחנה ורוני לוי מתקשים להאמין שזה מה שקטרה להם. משחקי גביע הטוטו בישרו טובות, אבל הליגה זה כבר אופרה אחרת, ובית"ר נראית לא מספיק מוכנה.
במהלך כל הקיץ עבדו בבית"ר קשה. מבחינת רבים במועדון, הקיץ היה מושלם מכל הבחינות החל מהרכש, דרך הניצחונות על הלה פמיליה ועד להעפלה לגמר גביע הטוטו. אבל השלמות הזו התפוגגה כלא היתה עם פציעתו של מיכאל אוחנה, וכעת, בלעדיו, נראית בית"ר כמו עדר ללא רועה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
שני משחקי הליגה הראשונים הוכיחו שלבית"ר אין בעל בית. אין שחקן שייקח את המשחק על עצמו כשדברים הולכים לא טוב. המזל הוא שיש זמן לתיקונים ולהתאוששות בפגרת הנבחרת. זה הזמן של רוני להיערך מחדש, וגם הזמן של חוגג, בניון ואוחנה לחשוב על רכש נוסף.
הפציעה של מיכאל אוחנה שיבשה לרוני לוי את התוכניות ואת המערך. ההתעקשות (הלא מובנת) של חוגג לא להביא שחקן במקומו מובילה בינתיים לפתיחה רעה
של העונה ולאיבוד מומנטום והזדמנות.
את הדיבורים על כך שאין את מי להביא אני לא מקבל. על הספסל של מכבי תל אביב יושב מתוסכל אחד, איתי שכטר שמו, שלא מוצא את מקומו. זה בדיוק הזמן להחזיר אותו לבית וגן. שכטר הוא המנהיג שכל כך חסר כעת להתקפה. זה שגם כשלא הולך יודע להלהיב את החברים על כר הדשא ולהדליק את האלפים ביציעים.
רוני לוי צריך לעמוד כעת על הרגליים האחוריות. הוא צריך לחזור להיות רוני לוי של פעם, זה שלא היה נכנע לתכתיבים של הבעלים. אותו המאמן שלא מוותר על האני מאמין שלו, אותו אני מאמין שהפך אותו לאחד מבכירי המאמנים בישראל.
הפתעה אדומה
קטמון הפתיעה את כולם ביום שני האחרון, כשהנחילה תבוסה לבני סכנין החזקה. זה לא היה רק הניצחון, אלא בעיקר הדרך. הניצחון של האדומים הושג דרך תצוגת כדורגל והיא תיתן לקבוצה הצעירה של זיו אריה הרבה ביטחון להמשך הדרך.
יחד עם זאת, דעתי בנוגע לקטמון לא השתנתה. הקבוצה תיאבק השנה נגד הירידה, וגם מנכ"ל הקבוצה אורי שרצקי הודה בכך בראיון שנתן לתוכנית הספורט של רדיו ירושלים ביום שישי שעבר. שרצקי אמר חד משמעית שקטמון תילחם על הישרדות, תוך כדי הרצת השחקנים הצעירים. היכולת בדוחא, בעיקר של החברה הצעירים של קטמון, מאוד מחמיאה לכל מי שקטמון יקרה לו.
באותו ראיון התייחס שרצקי גם לסיטואציה המורכבת שנוצרה בשל הפסקת הפעילות של הפועל ירושלים. שמחתי מאוד לשמוע שבקטמון מבינים שאין מקום לשתי קבוצות אדומות בירושלים, ובמוצ"ש האחרון הדבר גם קיבל ביטוי בקרב חברי העמותה של קטמון, שהעבירו החלטה שהחלפת שם המועדון להפועל ירושלים, במידה שתהיה אפשרות שכזו, תוכל להתבצע ברוב רגיל של 51 אחוזים מהמצביעים ולא ברוב מיוחד של 75 אחוזים.
האם רגע העברת/רכישת השם הפועל ירושלים מתקרב? להערכתי מאוד.
תגובות